בננות - בלוגים / / אצטרובלים
בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

אצטרובלים

הטקסט יעלה כתגובה. עמכם הסליחה. תודה! ושבת שלום.

4 תגובות

  1. אצטרובלים

    שְׂדֵרַת אֳרָנִים וּמוּלָהּ שְׂדֵרַת בְּרוֹשִֹים וּבֵינֵיהֶן

    הַשְּׁבִיל אֶל בֵּית הַקַּיִץ, בְּשׁוּלָיו מְחָטִים וְאִצְטְרֻבָּלִים

    שֶׁנָּשְׁרוּ מֵאֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה, נַדְנֵדוֹת שֶׁאַבָּא הִתְקִין בֵּין

    עֲצֵי הָאֹרֶן, גִּנָּה וַעֲצֵי הָדָר מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשִׁים, נִיחוֹחַ

    שַׁלְוָה וְאִי-שֶׁקֶט שֶׁל יְלָדִים בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת

    הַבֻּסְתָּן וְהַכֶּרֶם, בַּהֶמְשֵׁךְ הַלּוּל, שָׁם וִיתִי רָדְפָה

    אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁרָדַף אַחַר הַתַּרְנְגֹלֶת הַנַּנָּסִית שֶׁלָּהּ, שָׁם

    אַבָּא הִסְבִּיר לָהּ פֶּרֶק בְּמַדְּעֵי הַחַיִּים, שָׁם הַשָּׂדוֹת

    שָׁם צָמַחְנוּ שָׁם הָיִינוּ אֲדוֹנֵי הָעוֹלָמוֹת וְעַבְדֵי עוֹלָם וְלֹא

    יָדַעְנוּ עַל כָּךְ מֵרֹב אוֹצָרוֹת חוּשִׁים וְיַלְדוּת עֲנֵפָה כְּמוֹ

    עֲצֵי הָאֹרֶן שֶׁהִתְעַבּוּ גָּבְהוּ וְעַנְפֵיהֶם הוֹסִיפוּ רֹחַב

    וְצֵל נָדִיב, מַרְגִּיעַ, מְנַחֵם, שָׁם

    ……………………….שָׁם בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה

    אִמָּא בַּגִּנָּה דּוֹמַעַת אַבָּא מֵגֵן עַל פְּגִיעוּתָהּ

    וַאֲנִי לְוִיתִי שְׁשְׁשְׁ

    ………………………בַּקַּיִץ הָאַחֲרוֹן אָסַפְתִּי

    אִצְטְרֻבָּלִים מֵאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים בְּנִסָּיוֹן לִנְצֹר אֶת

    פְּעִימַת יַלְדוּתִי בְּתֵבַת עֵץ חַי וְנוֹשֵׁם כִּמְעַט

    כִּמְעַט לָעַד. אֲנִי בַּמּוֹרָד

    הַתָּלוּל. פְּעִימָה

    .

  2. אצטרובלים

    שְׂדֵרַת אֳרָנִים וּמוּלָהּ שְׂדֵרַת בְּרוֹשִֹים וּבֵינֵיהֶן

    הַשְּׁבִיל אֶל בֵּית הַקַּיִץ, בְּשׁוּלָיו מְחָטִים וְאִצְטְרֻבָּלִים

    שֶׁנָּשְׁרוּ מֵאֵלֶּה וּמֵאֵלֶּה, נַדְנֵדוֹת שֶׁאַבָּא הִתְקִין בֵּין

    עֲצֵי הָאֹרֶן, גִּנָּה וַעֲצֵי הָדָר מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשִׁים, נִיחוֹחַ

    שַׁלְוָה וְאִי-שֶׁקֶט שֶׁל יְלָדִים בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת

    הַבֻּסְתָּן וְהַכֶּרֶם, בַּהֶמְשֵׁךְ הַלּוּל, שָׁם וִיתִי רָדְפָה

    אַחֲרֵי הַתַּרְנְגוֹל שֶׁרָדַף אַחַר הַתַּרְנְגֹלֶת הַנַּנָּסִית שֶׁלָּהּ, שָׁם

    אַבָּא הִסְבִּיר לָהּ פֶּרֶק בְּמַדְּעֵי הַחַיִּים, שָׁם הַשָּׂדוֹת

    שָׁם צָמַחְנוּ שָׁם הָיִינוּ אֲדוֹנֵי הָעוֹלָמוֹת וְעַבְדֵי עוֹלָם וְלֹא

    יָדַעְנוּ עַל כָּךְ מֵרֹב אוֹצָרוֹת חוּשִׁים וְיַלְדוּת עֲנֵפָה כְּמוֹ

    עֲצֵי הָאֹרֶן שֶׁהִתְעַבּוּ גָּבְהוּ וְעַנְפֵיהֶם הוֹסִיפוּ רֹחַב

    וְצֵל נָדִיב, מַרְגִּיעַ, מְנַחֵם, שָׁם

    ……………………………….שָׁם בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה

    אִמָּא בַּגִּנָּה דּוֹמַעַת אַבָּא מֵגֵן עַל פְּגִיעוּתָהּ

    וַאֲנִי לְוִיתִי שְׁשְׁשְׁ

    ………………………………בַּקַּיִץ הָאַחֲרוֹן אָסַפְתִּי

    אִצְטְרֻבָּלִים מֵאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים בְּנִסָּיוֹן לִנְצֹר אֶת

    פְּעִימַת יַלְדוּתִי בְּתֵבַת עֵץ חַי וְנוֹשֵׁם כִּמְעַט

    כִּמְעַט לָעַד. אֲנִי בַּמּוֹרָד

    הַתָּלוּל. פְּעִימָה

    .

    • שיר יפה מאד.
      החלק האחרון של השיר מבקש חיבור לסיפור שלך. שוב ניסיתי להכנס לנעלייך.
      כל טוב!

      שָׁם בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה
      אִמָּא בַּגִּנָּה דּוֹמַעַת אַבָּא מֵגֵן עַל פְּגִיעוּתָהּ
      וַאֲנִי שָׁמַעֲתִי שְׁשְׁשְׁ

      בַּקַּיִץ הָאַחֲרוֹן אָסַפְתִּי
      אִצְטְרֻבָּלִים מֵאֳרָנִים וּבְרוֹשִׁים בְּנִסָּיוֹן לִנְצֹר אֶת
      פְּעִימַת יַלְדוּתִי בְּתֵבַת עֵץ חַי וְנוֹשֵׁם כִּמְעַט
      כִּמְעַט לָעַד. אֲנִי בַּמּוֹרָד הַתָּלוּל
      פּוֹעֶמֶת

      • תודה רבה וגדולה, רוחה!

        כמובן, כמובן: רק מעטים (יחסית) יודעים מי זאת ויתי – אחותי הקטנה. אני אומרת לה ששש.

        ובכלל: תודה, התגובה שלך מרחיבה אֶת האופק. אבדוק.

        שבוע טוב!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון