לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)
בוקר טוב רבקה!
את בונה בשיר משחק תפקידים בינך הילדה לבין הורייך כאשר את מתווכת בה בעת, גם בינך לבין עצמך.
מכמירת לב ההבחנה המידתית (מנקודת מבטו של הילד) המתחילה את השיר במידת הנעלים;"בֵּין הַנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אַבָּא לַנַּעֲלַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁל/ אִמָּא" וממשיכה למדוד את היחס, הגודל, המתח והעוצמה של תנועת הרגש בין העולם הפנימי-האישי שלך לבין העולם החיצוני – תלוי זמן ומקום.
יפה בעיניי שהשיר לא מסתיים אלא ממשיך את הקו "לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן אוֹ עַל/ פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֵּין שְׁתֵי/ נְקֻדּוֹת אוֹ עַל מֶתַח רִגְשִׁי לָשֵׂאת בְּתוֹכִי
אשריך שבנקים לא יכולים לעקל את ההליכה שלך, ושבעלי אינטרסים לא יכולים לשבש את קולט הרגשות שלך…
באמת ההתקפה עלינו היא נוראה, והבטחון שלך שההתקפה לא תכריע אותך – הוא נהדר
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
מידת הנעליים
בֵּין הַנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אַבָּא לַנַּעֲלַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁל
אִמָּא יֵשׁ פַּעַר שֶׁל תִּשְׁעָה מִסְפָּרִים. הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי בְּדִיּוּק
בְּדִיּוּק ממש בְּדִיּוּק בֵּינֵיהֶן כָּךְ שֶׁהֲלִיכַתִי וּתְנוּעוֹתַי נֶהֱנוֹת
מִמֶּרְחָק שָׁוֶה אֶל שְׁנֵי בּוֹרְאֵי עוֹלָמִי וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה מוּגֶנֶת.
אֲנִי יוֹדַעַת, בְּעִנְיְנֵי רְגָשׁוֹת אֵין אַחְרָיוּת וְאֵין עֲרֵבוּת בַּנְקָאִית
שְׁתֵי סִבּוֹת לְהַרְגִּישׁ בִּטָּחוֹן בָּרִיא: בַּנְקִים לֹא יוּכְלוּ לְטַלְטֵל
אוֹ לְעַקֵּל אֶת הֲלִיכָתִי וּבַעֲלֵי אִיְנְטֶרֶסִים מוֹכְרֵי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
לֹא יוּכְלוּ לְשַׁבֵּש אֶת קוֹלֵט הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁאֶקְנֶה מוֹדֶל
חָדִישׁ יוֹתֵר
עַד לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב מִדַּת נַעֲלַי תָּאֲמוּ
אֶת מִדַּת נַעֲלֶיהָ שֶׁל אִמָּא. גּוֹרְמִים זָרִים לִי וּלְהוֹרַי (קְרִי,
הַגִּיל ושות') הִתְעָרְבוּ וְרַגְלַי גָּדְלוּ בָּהּ בָּעֵת שֶׁגָּבְהִי יָרַד
בִּשְׁנֵי סֶנְטִימֶטְרִים. אֲנִי תּוֹהָה הַאִם זֹאת דֶּרֶךְ עֲקִיפָה
לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן אוֹ עַל פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֵּין שְׁתֵי
נְקֻדּוֹת אוֹ עַל מֶתַח רִגְשִׁי לָשֵׂאת בְּתוֹכִי
.
השורה הראשונה של הבית השני מתחילה על האות השנייה של המילה "אמא" בשורה הבאה.
עמכם הסליחה (בפעם השנייה):
אני לא מצליחה להעלות אֶת הטקסט לפי העימוד/העיצוב הרצוי.
בוקר טוב רבקה!
את בונה בשיר משחק תפקידים בינך הילדה לבין הורייך כאשר את מתווכת בה בעת, גם בינך לבין עצמך.
מכמירת לב ההבחנה המידתית (מנקודת מבטו של הילד) המתחילה את השיר במידת הנעלים;"בֵּין הַנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל אַבָּא לַנַּעֲלַיִם הַקְּטַנּוֹת שֶׁל/ אִמָּא" וממשיכה למדוד את היחס, הגודל, המתח והעוצמה של תנועת הרגש בין העולם הפנימי-האישי שלך לבין העולם החיצוני – תלוי זמן ומקום.
יפה בעיניי שהשיר לא מסתיים אלא ממשיך את הקו "לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן אוֹ עַל/ פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת בֵּין שְׁתֵי/ נְקֻדּוֹת אוֹ עַל מֶתַח רִגְשִׁי לָשֵׂאת בְּתוֹכִי
יישר כוח!
בוקר טוב רוחה!
תודה רבה לך!
אתמול לא הצלחתי להיכנס לבננות (עומס בגלל הגשם?), כך שהבוקר מתחיל עם ה-בוקר טוב שלך ועם הקריאה והפרשנוּת המעמיקה שלך.
לא יכולתי לקוות לקריאה טובה יותר.
תודה רבה שוב
ושבת שלום.
אשריך שבנקים לא יכולים לעקל את ההליכה שלך, ושבעלי אינטרסים לא יכולים לשבש את קולט הרגשות שלך…
באמת ההתקפה עלינו היא נוראה, והבטחון שלך שההתקפה לא תכריע אותך – הוא נהדר
רננה, תודה.
זה לא פשוט, למען האמת. ואַת, כנראה, יודעת דבר או שניים :).
תודה שוב.