הטקסט יעלה כתגובה. עמכם הסליחה.
ביקשתי שבלי ידיים
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁבְּלִי יָדַיִם בְּבַקָּשָׁה אֶמְצָא בְּעַצְמִי אֶת
הַיְּצִיאָה אֲנִי יַלְדָּה טוֹבָה מְמֻשְׁמַעַת לֹא מִתְחַצֶּפֶת
תּוֹדָה-תּוֹדַה אַל תִּטְרְחוּ בֶּאֱמֶת סַכְהַכֹּל רָצִיתִי
לְהָצִיץ לִרְאוֹת וְלוּ לְרֶגַע אֵיךְ חַיִּים אֵלֶּה שֶׁ
בָּאוּ רָאוּ נִצְחוּ כָּבְשׁוּ שָׁלְטוּ בַּתּוֹדָעָה, כֵּן
רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי אֶת גַּן הָעֵדֶן
שֶּלָּכֶם. הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵאת בְּלִי צֹרֶךְ
בַּדְּחִיפוֹת שֶׁל יְדֵיכֶם אוּף דּוֹחֲפִים הממ
דּוֹחֲפִים בַּכְּנִיסָה דּוֹחֲפִים בַּיְּצִיאָה יֵשׁ בְּלִי
סוֹף יָדַיִם שֶׁמוֹבִילוֹת הַחוּצָה וְיֵשׁ שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהּתְגַּעְגֵּעַ לְגַן הָעֵדֶן הָאָבוּד. נוּ בָּרוּר שֶׁ
אַתֶּם מַכִּירִים הַרְבֶּה יוֹתֵר גַּנֵּי עֵדֶן אֲבוּדִים מִמַּה
שֶׁאֲנִי מַכִּירָה / סְלִיחָה: גַּנֵּי עֵדֶן שֶׁ שֶׁלֹא
אָבְדוּ / זְהִירוּת, זְהִירוּת: אֶת
כֻּ-לָּ-נוּ דּוֹחֲפִים
הַחוּצָה
.
צ"ל: נִצְּחוּ. סליחה.
דוחפים החוצה גם את הדוחפים וגם את הדחופים. (ככה הבנתי). מעניין.
גליה תודה רבה-רבה! לאור הקריאה שלך שיניתי אֶת הטקסט – שיהיה ברור "למה התכוון/נה המשורר/ת".
:))
בָּאוּ רָאוּ נִצְּחוּ/כָּבְשׁוּ (כְּמוֹ יוּלִיוּס קֵיסָר)
וְהַיּוֹם שׁוֹלְטִים/מְכָכְבִים בַּכּוֹתָרוֹת, כֵּן,
שֶׁאֲנִי מַכִּירָה / סְלִיחָה: גַּנֵּי עֵדֶן שֶׁ-שֶׁלֹא
. תודה מראש על כל הערה/הארה! רבקה —
כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *
התגובה שלך *
שם *
Email *
אתר אינטרנט
שמור בדפדפן זה את השם, האימייל והאתר שלי לפעם הבאה שאגיב.
כתבו את האותיות והמספרים שבתמונה *
בין שתי הרשויות שתי מוֹלדוֹת ומה שביניהן
ביקשתי שבלי ידיים
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁבְּלִי יָדַיִם בְּבַקָּשָׁה אֶמְצָא בְּעַצְמִי אֶת
הַיְּצִיאָה אֲנִי יַלְדָּה טוֹבָה מְמֻשְׁמַעַת לֹא מִתְחַצֶּפֶת
תּוֹדָה-תּוֹדַה אַל תִּטְרְחוּ בֶּאֱמֶת סַכְהַכֹּל רָצִיתִי
לְהָצִיץ לִרְאוֹת וְלוּ לְרֶגַע אֵיךְ חַיִּים אֵלֶּה שֶׁ
בָּאוּ רָאוּ נִצְחוּ כָּבְשׁוּ שָׁלְטוּ בַּתּוֹדָעָה, כֵּן
רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי אֶת גַּן הָעֵדֶן
שֶּלָּכֶם. הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵאת בְּלִי צֹרֶךְ
בַּדְּחִיפוֹת שֶׁל יְדֵיכֶם אוּף דּוֹחֲפִים הממ
דּוֹחֲפִים בַּכְּנִיסָה דּוֹחֲפִים בַּיְּצִיאָה יֵשׁ בְּלִי
סוֹף יָדַיִם שֶׁמוֹבִילוֹת הַחוּצָה וְיֵשׁ שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהּתְגַּעְגֵּעַ לְגַן הָעֵדֶן הָאָבוּד. נוּ בָּרוּר שֶׁ
אַתֶּם מַכִּירִים הַרְבֶּה יוֹתֵר גַּנֵּי עֵדֶן אֲבוּדִים מִמַּה
שֶׁאֲנִי מַכִּירָה / סְלִיחָה: גַּנֵּי עֵדֶן שֶׁ שֶׁלֹא
אָבְדוּ / זְהִירוּת, זְהִירוּת: אֶת
כֻּ-לָּ-נוּ דּוֹחֲפִים
הַחוּצָה
.
צ"ל: נִצְּחוּ.
סליחה.
דוחפים החוצה גם את הדוחפים וגם את הדחופים. (ככה הבנתי). מעניין.
גליה תודה רבה-רבה!
לאור הקריאה שלך שיניתי אֶת הטקסט – שיהיה ברור "למה התכוון/נה המשורר/ת".
:))
ביקשתי שבלי ידיים
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁבְּלִי יָדַיִם בְּבַקָּשָׁה אֶמְצָא בְּעַצְמִי אֶת
הַיְּצִיאָה אֲנִי יַלְדָּה טוֹבָה מְמֻשְׁמַעַת לֹא מִתְחַצֶּפֶת
תּוֹדָה-תּוֹדַה אַל תִּטְרְחוּ בֶּאֱמֶת סַכְהַכֹּל רָצִיתִי
לְהָצִיץ לִרְאוֹת וְלוּ לְרֶגַע אֵיךְ חַיִּים אֵלֶּה שֶׁ
בָּאוּ רָאוּ נִצְּחוּ/כָּבְשׁוּ (כְּמוֹ יוּלִיוּס קֵיסָר)
וְהַיּוֹם שׁוֹלְטִים/מְכָכְבִים בַּכּוֹתָרוֹת, כֵּן,
רָצִיתִי לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינַי אֶת גַּן הָעֵדֶן
שֶּלָּכֶם. הִנֵּה אֲנִי יוֹצֵאת בְּלִי צֹרֶךְ
בַּדְּחִיפוֹת שֶׁל יְדֵיכֶם אוּף דּוֹחֲפִים הממ
דּוֹחֲפִים בַּכְּנִיסָה דּוֹחֲפִים בַּיְּצִיאָה יֵשׁ בְּלִי
סוֹף יָדַיִם שֶׁמוֹבִילוֹת הַחוּצָה וְיֵשׁ שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ
אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהּתְגַּעְגֵּעַ לְגַן הָעֵדֶן הָאָבוּד. נוּ בָּרוּר שֶׁ
אַתֶּם מַכִּירִים הַרְבֶּה יוֹתֵר גַּנֵּי עֵדֶן אֲבוּדִים מִמַּה
שֶׁאֲנִי מַכִּירָה / סְלִיחָה: גַּנֵּי עֵדֶן שֶׁ-שֶׁלֹא
אָבְדוּ / זְהִירוּת, זְהִירוּת: אֶת
כֻּ-לָּ-נוּ דּוֹחֲפִים
הַחוּצָה
.
תודה מראש על כל הערה/הארה!
רבקה
—