יפה בשמש

פריז יפה בשמש. למרות שינואר ורוב הזמן על סף הקיפאון, היום הוחלט על שמש. שמש אמתית ושמיים כחולים ללא רבב ופלוס שמונה מעלות. מתחשק לי לצלם את זה. לאגור את זה בקופסא קטנה ולשמור ליום אפור. לצאת מיד החוצה ולהיעמד עם הגב אל קיר הבניין ולספוג אותה בכל גופי. שמש. טעם החיים.

מכל המוזרויות האירופאיות לפחות אחת פצחתי והיא הבהלה אל השמש. הרצון להתפשט על ספסל כשהשמש יוצאת, לשכב על הדשא, להדרים למדינה שמשית , לרבוץ על חוף הים ולהיחשף עד שריפה. לעולם לא אגחך יותר בחופי ישראל כשאראה אירופאיים מקריבים את גופם על החול. הרעב לשמש נעשה בסיסי כל כך, חייתי. השמש היא כח החיים וטומנת סביבה הרבה אנרגיה שאינה נמדדת בקרניים. בימים רגילים ואפורים חולשת האור הכללית גורמת לחשיכה כרונית. הבזק מצלמה מפעיל עצמו גם בשעת צהריים כי פשוט חשוך. אין די אור. יש בזה דבר מה מעייף, מתיש, מדכא.  זה גרוע יותר מהקור ומהגשם. מאידך, זה עושה פלאים לעור הפנים, חייבים להודות.

הזדמן לי בסופשהבוע לצאת למסיבה בעיר. לילה של מוזיקה אלקטרונית ,החביבה עלי ,בחלל מעוצב בשם הבלתי אפשרי la gaite lyrique. יום שישי בחצות, מינוס שתי מעלות, גם לשרוד את הקור בלבוש אבל גם הניסיון לשמור על צלם של מגניִבוּת כיאה למסיבה. שנים של אימהוּת כבר מחקו אצלי את המלתחה הזו וכמעט גם את החוויה הזו. אבל לא.. הנה אנחנו מתלבשים ויוצאים, הנה אנחנו נכנסים למקום, הנה פריז של הלילה. החלל מעוצב בצורה יוצאת דופן, משלב מופע אורות מתחלף ומופע וידאו ארט על הקיר. הסאונד מצוין, חד, מדויק , מחולק היטב במקום. שבעה די ג'י מנגנים לאורך הלילה והכל משודר חי לערוץ התרבות הגרמני-צרפתי ARTE. נראה שחשבו כאן על הכל. אפילו האלכוהול נמכר בכוסות פלסטיק רב פעמיות מטעמים אקולוגיים. רעיון נהדר בעיניי.(כמובן שכוסות הפלסטיק מעוצבות בצורה שונה לפי סוג המשקה. הדעת לא תעלה לשתות שמפנייה בכוס של בירה או יין).בקיצור ערב מוצלח, הרבה אנשים, לא רק צעירים  למרבה ההפתעה, סמים ואלכוהול, שמחה וששון. רק המוסיקה עדינה מדי, איטית יחסית, לא מתרוממת, לא דופקת בראש. בהתחלה חשבתי שמחממים את הערב לאט ושהבִּיט ילך ויגבר, אבל לא. השמש חסרה גם כאן. "ככה זה פה" האיר את עיני עלם חמודות בתור הנצחי לשירותים  "הצרפתים הם  קצת שמרנים".

אז זה אנחנו הישראלים עם הטירוף הכרוני וחוסר הסבלנות, השמש השורפת, תחושת על הקצה ועד הקצה. במזג האויר, במצב הרוח, בקצב המוזיקה האלקטרונית. מוזר ללמוד את זה במבט מבחוץ, בהתבוננות לאורך זמן. מטריד ומענג  כאחד לגלות את זה על עצמי: אני ישראלית. ניזונה משמש, חצופה באופן כרוני, חצי מהזמן יחפה ואוהבת לרקוד מהר. ממש מהר.