AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים
כל האנושי ירד מאיתנו כמו צבע שלא הלם, לא נותר דבר, לא בי, לא בך. אני צופה בסקרנות בכלב מוכה המפליא את מכותיו בפגר. צופה בעיני הפגר, לבי המת שליו, גופי לא מרגיש כאב. סקרנות הורגת אותי. נדמה לי שאת מתמכרת להיותך מכה, ריח הדם מעורר בך תאבון, עיניים כנועות הנישאות אלייך הן פרס משובח. שליטה באדם אחר מעולם לא הייתה משאת נפשך, אבל זכית בה. בלי שביקשת, בלי שהעלית על דעתך שזה עשוי למצוא חן בעינייך. בנפשי אני מדמה אותך אומרת: אני יודעת, אני לא עובדת על אף אחד. אני רק כלב מוכה גיבור על פגר. מול דוב הייתי מתכווצת, נעלמת. אני רק כלב מוכה המתאכזר לראי.
נפלא ומדויק. לפני שנתיים בתחתית בניין מגורי היתה חתולה שכל הזמן התחננה לתשומת לבי. לא פעם כמעט גרמה לכך שמעדתי כי היתה מתחככת ברגלי. פיתחתי כלפיה איבה, כי היא הזכירה לי את עצמי. עד שיום אחד היא נדרסה על ידי מכונית. חצי שנה טיפלתי בה בביתי. הטיפול המסור חיזק בה את בטחונה העצמי. שמה מישלי. שיעורים נשלחים לכולנו מכל כיוון ויצור חי. כולנו מראות זה לזה ובלבד שניטיב להתבונן – ונתקן.
ענת, סיפורה של מישלי נפלא. מעורר תקווה. אני כל כך אופטימית כרגע, ספק גדול אם משהו יכול לערער את בטחוני. הכול יהיה פשוט נפלא כי המראה שהוצבה בפניי אתמול עשתה את עבודתה. אני בעד התחלה חדשה עם חיוך, תקווה וביטחון.
מצטרף לדברי ענת.
את מציגה כאן מראה חדה ,ברורה ואמיצה בפנייך, בפניה, וגם בפני כולנו.
כל אחד יכול לבחור (או להתעלם) ממה שהוא רואה במראה שלך.
אני שמחה שהבטתי בה.
זה עשה לי כל כך טוב.
שאף אחד לא יפחד להביט.
זה כואב מאוד יומיים ואחר כך מתחילים חיים חדשים.
לאחר ה"לא יצירה" של אתמול, שרה, הסערה כאן מקבלת עוצמה וקסם מיוחדים.
תודה
כל לא יצירה וכל יצירה
מתחברות למארג אחד
אני אישית מקווה לפחות סערות בעתיד.
בא לי ביטחון.