AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים
יש לי רק נשימה.
אין עלי בגד ואין רכוש.
מי שרוצה להתרפא חייב לאבד הכול.
מי שרוצה להתרפא חייב להיות בעל נשימה עזה.
רק מיתמות מגיע ריפוי.
רק מאוהל שרוף וערימת סחבות על החול.
כשאתה עומד עירום תחת הרוחות
אתה שוכח את משמעות האהבה.
מעכשיו
אתה מכיר רק חנק,
שריקות
ואבנים הנעלמות בגוף.
לא אהבה היא זאת שתשנה את חייך.
רק נשימה.
מצוין. ליונה ולך יש שירים טובים פחות מזה.
תודה, ענת:-)
למען האמת, אני לא כל כך אוהבת את יונה וולך. חוץ מכמה שירים ראשונים שלה.
אבל המחמאה שלך שווה:-)
אוהבת את התובנות החכמות בשירך
מי שרוצה להזרים אל חייו דם חדש חייב לרוקן את עצמו מנטלית תחילה כוס מלאה אינה מסוגלת להכיל דבר מבלי להתרוקן ,רק כשהיא ריקה או חציה ריקה היא מאפשרת זרימת אוויר חדש
ובאותה רוח בשירך:"מי שרוצה להתרפא חייב לאבד הכל"
באוויר דחוס וחנוק אי אפשר לנשום
והנשימה הנכונה היא הרי תמצית החיים
שבוע טוב שרה יקרה
חנה את מחוברת לתמצית רוח אלוה.
כולנו ענת כולנו מחוברים אליו בין אם אנו יודעים ובין אם אנו מכחישים -זה צרוב בד.נ.א הנשמתי שלנו נרצה או לא נרצה
שיהיה שבוע טוב לכולנו ובעיקר בדרום החם…
המשפחה שלי שם
שבוע טוב, חנה:-)
שימחת אותי עם הפרשנות ועם ההבנה העמוקה.
מצטרפת לדבריה של ענת מתחתיי.
תודה.
חזק
תודה, דפנה.
כולנו מחוברים אל התמצית הזאת במודע ושלא במודע נרצה או לא נרצה
נודה או לא נודה
אנחנו חלק אלוקה ממעל ,ענת
נו חנה זה כמו לומר שלכולנו יש פנים עם פה עיניים אף ואפילו יותר מכך אותם חומרי נפש. עובדתית זה נכון, הפרופרציות הן שמבחינות, המידות, ומידת גילוין מתוך האדם ועל ידו. לא החמאתי לך, ציינתי את סגוליותך כעובדה ולו בעיני. ואם רבים ינסחו דברים כמוך, אולי באמת נהיה כבר במקום אחר קודם כול בדלת אמותינו.
המעבר מגוף ראשון בשתי השורות הראשונות לגוף שלישי בשאר השיר, מחלישו
אני לא חושבת ככה, אבל תודה לך על דעתך הכנה:-)
כמו תמיד יש לך יכולת ביטוי נפלאה שגורמת לרצות להתמסר לשירה שלך.
תודה רבה, רקפת:-)
שרה, זה יפה. "אובדן והישג כמוהם כגוף".
ואהבה היא לפעמים גם סוג של חסר וגם משהו שאפשר לאבד בו או אותו.
אבל מי שמאבד הכל, אין לו כבר מה להפסיד. ולהיות מי שאין לו מה להפסיד – זאת נקודת עוצמה.
נשימה היא מטפורה לחיים במערומיהם (וגם לתמציתם ממש, כך הפראנה אצל ההודים, הפנאומה אצל הסטואים, וגם אצלנו נשמה-נשימה)
תודה, אמיר.
הייתי בנקודה הזאת באמת ומצאתי בי כוחות שלא ידעתי על קיומם.
כשכתבתי את השיר, עוד לא ידעתי מה זה מטאפורה (גם עכשיו אני לא כל כך יודעת) אבל הרגשתי שנותרה לי רק נשימה ומכאן אפשר להתחיל.
היום קניתי את הספר שלך "שיר טאהירה" בדוכן של נפגעי נפש ב20 שח. חשבתי שתשמח לדעת מזה ובטח גם תמצא בזה עוד מטאפורות 🙂
אה, אם זה מטפורה למשהו, אין לי מושג עדיין למה… אבל מעניין מה תמצאי בספר כזה 🙂
אל תראה אותי ככה. זה שאני לא יודעת מה זה מטאפורה, זה לא אומר שאני לא מרגישה את המטאפורות בכל נימי נפשי ולא מזהה אותן נכון ולא בוראת אותן ביד מיומנת. אני קצת משחקת עם זה. קצת מיתממת. אני אומרת לאנשים שאני לא מבינה מילים חכמות ואז הם חושבים שאני פשוטה לגמרי. אבל שזה לא יטעה אותך, אמיר. אולי אני הקוראת האולטימטיבית של "שיר טאהירה". אולי אני חכמה הרבה יותר מאלה שיודעים מה זה מטאפורה ודיפרנציאציה. את המילים החכמות אפשר ללמוד. אבל מעטים מבינים את מה שאני מבינה וגם לא יכולים ללמוד את זה. האם לא הרגשת את זה בשיריי?
רק מיתמות מגיע ריפוי. חותמת על זה
תודה, מירי.