[אני לא יודעת]

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לִהְיוֹת, אֲבָל אִם אֲבַקֵּשׁ יָפֶה אוּלַי יִתְּנוּ לִי

לְהִשְׁתַּגֵּע.

אֲנִי מַעֲדִיפָה לֹא לְדַבֵּר. הַמִּלִּים

עֲרֵמוֹת שֶׁל צְלִילִים

וּרְוָחִים בֵּינֵיהֶן, שֶׁנִּנְשֹׁם, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נוֹשְׁמִים

וְהִדְבִּיקוּ לָהֶן אֵיזוֹ מַשְׁמָעוּת וּמִלְּבַדָּהּ

הַכֹּל נַהֲמוֹת קוֹפִים.

אֲנִי מַעֲדִיפָה לִשְׁתֹּק – אֲצִילִית, מְפַזֶּרֶת מִסְתּוֹרִין וְאִי-נוֹחוּת

מַשֶּׁהוּ אֱנוֹשִׁי – לֹא בְּדִיּוּק –

רָחוֹק. אֲנִי מַעֲדִיפָה וּמִלְּבַדִּי הַנְּהָמוֹת

עוֹלוֹת מֵעַצְמָן.