הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל
בָּאתִי לִשְׁאֹל בַּעֲצָתְךָ.
הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל
הַשְׁרֵה עָלַי מֵחָכְמָתְךָ.
אֲנִי נוֹפֶלֶת עַל בִּרְכַּי וּמִתְחַנֶּנֶת
לְדַקָּה בְּחֶבְרָתְךָ
הָאֲצִילִית, הַנִּשָּׂאָה,
אֲנִי עָפָר לְרַגְלֶיךָ, אֵינֶנִּי רְאוּיָה.
אַתָּה מִפְלָטִי הָאַחֲרוֹן, רוֹפֵא גָּדוֹל
הַעֲנֵק לִי דַּקָּה מִזְּמַנְּךָ הַיָּקָר
לְהַאֲזִין לְמִלּוֹתֶיךָ הָאַדִּירוֹת
רְווּיוֹת הַתְּבוּנָה רַבַּת הַשָּׁנִים
הַנִּשֵּׂאת מֵעַל לַמָּקוֹם וְלַזְּמַן הַקַּטְנוּנִיִּים שֶׁל בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ
גּוּפִי כֻּלּוֹ נָתוּן לְךָ
לְדוּנוֹ לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד
רוֹפֵא גָּדוֹל, הַשְׁפַּע עָלָיו מֵאוֹרְךָ, מִדִּבְשְׁךָ, מִטּוּבְךָ
אֲנִי מַעֲלָה לְךָ מִנְחָה
לֹא דָּם וְלֹא בָּשָׂר
לֹא אֵשׁ וְלֹא קְטֹרֶת –
כַּרְטִיס מַגְנֵטִי
יָקָר מִפָּז
יְגַלֶּה לְפָנֶיךָ אֶת כָּל צְפוּנוֹתַי
עֵירֹמָה כִּבְיוֹם הִוָּלְדִי אֶעֱמֹד לְפָנֶיךָ
רְחוּצָה, מְטֹהֶרֶת,
מוּכָנָה לַעֲלוֹת לָעוֹלָה
אֵין כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה
לְמָלֵא אֶת רְצוֹנְךָ
לְשַׁכֵּךְ אֶת חֲרוֹן אַפְּךָ
לְהַצִּיל אֶת עַמִּי מִזַּעַמְךָ
הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל, אֲנִי מִתְחַנֶּנֶת בְּפָנֶיךָ
חוּס עָלַי, גַּלֵּה לִי
מָה לֹא בְּסֵדֶר
מַהוּ זֶה שֶׁהִפְסִיק לַעֲבֹד
הַאֲזֵן לְלִבִּי, לִנְשִׁימָתִי
בְּאִינְטִימִיּוּת שֶׁלִּי לֹא תִּנָּתֵן לְעוֹלָם
גּוּפִי לְפָנֶיךָ כְּסֵפֶר פָּתוּחַ
בַּהֹוֶה – זֶה הַנִּצָּב לְפָנֶיךָ
וּבְעָבָר – תִּעוּד מְרַצֵּד עַל הַמָּסָךְ
מְפֹרָט וּמְפֹרָשׁ וְחוֹשֵׂף כְּלָיוֹת וְלֵב
רֵאוֹת וְעוֹר
הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל
עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד
אֲנִי בְּזוּיָה וַעֲלוּבָה
אֲבָל מֵהַיּוֹם אֶהְיֶה טוֹבָה
אֶזְכֹּר שֶׁאַתָּה צוֹפֶה בִּי תָּמִיד, מַזְכִּיר לִי
לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט – אֵינֶנִּי רְאוּיָה לְיוֹתֵר
אִישַׁן בַּלַּיְלָה וְאֶתְעוֹרֵר עִם הַזְּרִיחָה
אֶזָּהֵר מֵהִיבְּרִיס וּמִמּוּצְרֵי חָלָב
אֶשְׁתֶּה עֶשֶׂר כּוֹסוֹת מַיִם
וּלְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶמְצָעֵי מְנִיעָה –
עֵינְךָ רוֹאָה הַכֹּל
חוֹדֶרֶת בָּשָׂר וְדָם
אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר מִמְּךָ דָּבָר, אַתָּה יוֹדֵעַ
עַל כָּל חֲטָאַי, הַבְטָחוֹת הַשָּׁוְא שֶׁלִּי, מְעִידוֹתַי –
מְאוּסָה וְנִלְעֶגֶת אֲנִי כּוֹרַעַת לְפָנֶיךָ
מִתְחַנֶּנֶת שֶׁתִּשְׁפֹּט אוֹתִי לְפִי מִדַּת הָרַחֲמִים
רַק עוֹד הִזְדַּמְּנוּת אַחַת, רוֹפֵא אַדִּיר שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ
אֲתַקֵּן אֶת דְּרָכַי
אֶהְיֶה צְנוּעָה וַעֲנָוָה
אֲטַאטֵא אֶת רִצְפַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
אַשְׁפִּיל אֶת עֵינַי
אֶתְרַחֵק מִשֻּׁמָּן טְרַנְס
וְאֶתְעַמֵּל בְּכָל בֹּקֶר.
הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל, אֲנִי שְׁפֵלָה וְנִפְשַׁעַת
הַשֶּׁמֶשׁ מֵעוֹלָם לֹא שָׁזַף
יְצוּר נִתְעָב כָּמוֹנִי, נָחוּת מִתּוֹלַעַת
בְּכֹחֲךָ לָדוּן אוֹתִי לְחַיִּים אוֹ לְמִיתָה
הוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל
מוֹשִׁיעִי הַיָּחִיד
אֶעֱשֶׂה כָּל שֶׁתְּבַקֵּשׁ
אֲתַקֵּן אֶת דְּרָכַי
אַסְבִּיר פָּנִים תָּמִיד, לְכֻלָּם
אֶתֵּן טִיפִּים וּנְדָבוֹת
אֶת כָּל מַלְכוּתִי אֶתֵּן
תְּמוּרַת תְּרוּפָה, אוֹ אַף סִימָן שֶׁל תְּרוּפָה –
הַחֶסֶד הַמֻּפְלָא שֶׁל פִּסַּת נְיָר
נוֹשֵׂאת מִלָּה לוֹעֲזִית,
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם
וַחֲתִימַת יָדְךָ –
הַבְּרָכָה הָעִלָּאִית
מַתָּת שֶׁאֵין שֵׁנִי לוֹ
הִתְגַּשְּׁמוּת כָּל הַחֲלוֹמוֹת, מַבְטִיחָה
הֲקָלָה בַּתַּסְמִינִים.