מקום מוצל וקריר כותבת

יש לי לב רחב, יש לי לב בכל הגוף לב בעצמות החזה, לב בכתפיים לב בכפות הידיים, לב באוזניים בגב, בשכמות לבי מתפשט כמו ערפל, כמו מים שפוכים, כמו כוס שהתרסקה על רצפת המטבח וצריך לאסוף את כל הרסיסים הקטנטנים לטאטא אותם, עם כפכפים שלא להיפצע והתה בחלב זולג אל הרווחים שבין המרצפות משקף את אור המנורה המהבהבת, כמעט נשרפת. ...

בשיפולי בטני מתנחשלת שלהבת צורבת, חומהּ מקפיא את דמי. פקעת של אנרגיה, שלשלאות ברזל מתפתלות בתוך הרוך, שיניים נוגסות בי, קיפולים נפרשת מטפחת ענקית ומתכווצת לאגרוף. פעימות הלב יורדות אל מתחת לטבור נושא ונשוא מתערבבים ואני מגיעה אחרונה, מתנשפת אוחזת את הצד.