איננו מתגעגעות לאלה שלא נולדו
ועוד פחות מכך לאלה שכלל לא נֶהרו.
הרי גם ככה אנחנו יותר מדי
גודשות את הבתים
זולגות לרחובות
מצטופפות על האספלט
הרי גם ככה כבד לנו
כבדה אנחת האדמה, כבדה אנחת הגוף
כבד עול הקיום
על כתפינו, ואנו סוחבות אותו, סוחבות אותנו
מחדר לחדר
מיום ליום
משנה לשנה אחוזות קנאה
באלה ששפר עליהם
ולא נולדו. ולא נהרו