מקום מוצל וקריר כותבת
התנועה היא חיינו, ובשעה ששקיעת השמש דוהה והולכת והפס הוורוד מעל האופק מחשיך ומעליו העננים כהים ומעליו התכלת עמוקה וחרמש הירח דק כלענה ואורות החשמל עולים על גדותיהם (לא בכל מקום, לא בשדות הדוממים הריקים מאדם) ושיחות הטלפון הופכות נמהרות והרמזורים מתחלפים מירוק לאדום והנהגים מצייתים – בשעה הזאת מישהו משעין ראש עייף על החלון כפול הזגוגית בקרון הרכבת, בקומה ...
קרא עוד »