נקודת ראוּת כותבת
דבר מה
… וַאֲנִי בִּכְלָל רָצִיתִי לְהַגִּיד לְךָ
עַד כַּמָּה הָיִיתִי צְרִיכָה
לְהַמְצִיא אוֹתְךָ אִם לֹא הָיִיתָ קַיָּם
כְּדֵי לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ.
רַק כָּכָה יָכֹלְתִּי לְהָעִיף אֶת סֻלָּמוֹת הַיֹּפִי
הַגְּבוֹהִים
שֶׁרָצִיתִי לְטַפֵּס עֲלֵיהֶם אֲבָל
לֹא הָיְתָה לִי רְשׁוּת
וְרַק כְּשֶׁהִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי לֶאֱהֹב אוֹתְךָ
כְּמוֹ בֹּקֶר חָדָשׁ וְצָעִיר,
נָתַתִּי לְחוֹמוֹת הַדִּמְיוֹן לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶן
וְטַסְתִּי מֵעַל הָעֲנָנִים
הֲזוּיָה וְשִׁמְשִׁית –
רַק אָז מָצָאתִי אֶת גּוּף הַשִּׁיר
וְאֶת מִּלְמוּלו הַשּׁוֹאֵב שֶׁל הַלֵּב כְּמוֹ
אֲוִיר לִנְשִׁימָה
כְּמוֹ דְּבַר מָה.
06.08.2013
שיר נפלא.אהבתי כל מילה בשיר
עפרה
תגובתה של נגה טירקל:
רוחה יקרה,
זהו אחד השירים הטובים שלך.
(בדקי את הניקוד במילה אותך – שיהיה בזכר)*
אהבתי את החיבור בין האהבה, המוזה והשירה.
אוהבת, נגה
[*הכוונה ל"אוֹתְך" שבבית הראשון.
תודה לך נגה היקרה, אתקן בהקדם. שמחה לביקורך! רוחה]
עופרה היקרה, תודה! (אהבה – זה כל הסיפור)
עוד לא תיקנת את הניקוד ב'אותך' <קריצה> <חיוך>
באמת-באמת, שיר טוב.
בקריאה חדשה הפריעו לי <לִי, ברור?> שתי השורות האחרונות של הבית השני/האמצעי. משומשוֹת מדַי, לטעמי-שלי. ואפשר בלעדיהן.
תודה, רוחה.
רבקה שלום!
במקרה חזרתי לשיר הזה ולתגובתך שלא קראתיה בזמנה. תודה, את צודקת בהערתך, ביטלתי את הטיסה (ההזויה..)- כל טוב!