נקודת ראוּת כותבת
להתמודד עם בדידות
בְּד' אַמּוֹתַי, אֲנִי חָיָה עִם בְּדִידוּתִי בְּשָׁלוֹם.
לָמַדְתִּי לְהִתְיַדֵּד אִתָּהּ אַךְ יֵשׁ וְהִיא
מַדִּירָה שְׁנָתִי בַּלֵּילוֹת וּמְשַׁדֶּרֶת כְּאֵבִים אֶל
גּוּפִי וְנַפְשִׁי עַל גַּלֵּי חֲלוֹמוֹת נוֹדְדִים –
אֲנִי אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת לְבַד אַךְ גַּם מַרְגִּישָׁה
חֲסֵרָה –
מַדְלִיקָה אֶת הָרַדְיוֹ, מְנַגֶּנֶת קַלֶּטֶת יְשָׁנָה וּשְׁחוּקָה
שֶׁל מוּסִיקַת רָאגָה הוֹדִית הָרוֹקֶמֶת קוּרֵי אוֹר
עַל פָּנַי הַפְּרוּמִים.
אֵי מִשָׁם חוֹזֶרֶת יַּלְדָּה בּוֹדְדָה, כְּמוֹ צִפּוֹר
אוֹסֶפֶת כְּנָפֶיהָּ וְשָׁבָה לְקַנֵּן בְּחֵיקִי.
רוקמת קורי אור על חיי הפרומים
כה יפה תארת את הלך הנפש הבודד הזה
טוב שלפעמים שבה צפור הנפש לקנן
פני הפרומים
חנה היקרה, תודה!
"להתמודד.." זה גם עם המילים שלי וגם עם התגובות. מעניין ונכון לי החיבור שלך אל פניי-חיי. חג אסיף שמח! ~ רוחה
בדידותם של מישנתנו מצופם ועכשיו הפרפרים עסוקים בשלהם. השלמה עם הנפרדות. עם הבדידות ועם המציאות. ככה אני קוראת את עצמי בשירך…
מירי היקרה,תודה על קריאתך.
הכותרת "להתמודד.." תוהה וחוקרת את מקומה של הבדידות בחיי, מבחינתי אין בה השלמה עם המציאות במובן המקובל.
אני שמחה שאת יכולה למצוא את עצמך בשיר. חג אסיף שמח!
הבית האחרון החזיר אותי לקריאה נוספת.
תודה על השיר, רוחה. מדבר אלַי וקצת עלַי.
אל ועל (אליי ועליי) = מגע, צמיחה, קשר, זהות – הלא זהו טעם החיים?
תודה, רבקה – חג שמח!
רוחה יקרה,שיר זה יכל היה להיכתב מגרוני.בשורות כל כך מדוייקות תארת את הלוך הנפש בשיר.
עפרה
הזהוּת וההזדהוּת – אחיות יקרות.
תודה לך עפרה היקרה!