רוחה שפירא
נולדתי בקיבוץ גבעת השלושה (הישנה). אחרי הפילוג (1952), עברתי עם הורי לקיבוץ החדש - עינת. ומאז אני כאן.
אני אלמנה, אם ל- 5 בנים (4 מהם חברים בעינת), סבתא ל - 10 נכדים.
עבדתי בחינוך בגיל הרך ובמטבח. למדתי ולימדתי אמנות. לאורך כל הדרך הייתי ועדיין פעילה בתחומי התרבות בקיבוצי.
כיום אני פנסיונרית ומנהלת את הארכיון בעינת.
הוצאתי לאור 2 ספרי שירה:
אורו המריר של השחר / הוצאת כרמל / 2008.
הגוף כואב את ראשיתו / הוצאת פרדס / 2010 / עריכה: יקיר בן-משה
נקודת ראוּת כותבת
תגובתה של חני בר:
קראתי בתודה את השיר היפה.
אני יודעת לקרוא את השיר כפשוטו,
לתת לזמן לעבור לידך רוח(ה), ככה סתם בנונשאלאנס, כמו רוח שתלהיט אהבה (קצת שורף, לא?).
אלא שהפסיחות/ גלישות מאפשרות קריאות תחביריות שונות ומוסיפות רבדי משמעות.
האם "ללכת הלאה" מקושר לדוברת? יכול להיות גם לה וגם לזמן.
האם "ליבת הלהבה" היא שנושבת אהבה? האם הדוברת שהיא ליבת האהבה היא ה"נושבת"?
מעניין גם השימוש בפועל "נושב" המתקשר הן ל"יִשוּב" אך גם לרוח( רוחה?).
השורה "חוטים של אור" קצת מנותקת לי מההקשר הכללי למרות שכל השיר מואר מופז ולוהב.
באהבה,
ובברכת שנה טובה
חני
שנה טובה, רוחה!
שנה טובה רוחה ליבת הלהבה ! 🙂
ל – חני, נעמה וריקי ולכל ידידיי
שנה טובה ~ שנת שפע ברכה ואהבה ~
שלכם, רוחה
תודה, רוחה, ושנה טובה!
להיות ליבת הלהבה נושבת אהבה
ומה צריך יותר מזה?
שנה טובה לך רוחה הרבה שמחה ויצירה
נושבת אהבה מליבת הלהב, כך אני קוראת אותך. שנה טובה רוחה יקרה
רבקה, חנה ומירי היקרות!
לפעמים המילים יכולות, כמו משק כנפי פרפרים, להשיב אהבה, חסד וברכה!
שנה טובה ונפלאה! תודה על הידידות הרוקמת אור ונחמה ~ שלכן, רוחה
רוחה יקרה,"להיות ליבת הלהבה"- נפלא!!
שנה טובה וברוכה בהכרעות נכונות,בריאות,יצירה וקורת רוח.
עפרה
עפרה היקרה, תודה ושנה טובה לך! בברכותיך תבורכי ~ רוחה