שרון שלי
שולחן ממני יושב איש מגדלי המשרדים יש לו כתפיים רחבות, שפתיים דקות ומבט צוחק. לו יכולתי הייתי נעמדת מולו, מחייכת וקוראת לו: "אבא", אבי הנחוש, אבי המאופק, אבי החי. אחר כך הייתי צוחקת ואבא היה מלטף את שערות ראשי. אלא שאצלי האבא הלך ופחת, הצטמצם כמו יין אדום במחבת, נשאר לו רק מבט. והוא מביט בי בעיניי חולצת העבודה, והוא ...
קרא עוד »