אַתָּה הַיְּחִידִי שֶׁאֲנִי מְפַלֶּלֶת
אֵלָיו, שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת שְׁמִי
לֹא לַשָּׁוְא, שֶׁאוֹהֵב גַּם בְּעֵת יִסּוּרַי
מִמְּךָ בְּשׁוֹטֵי וּבְעַקְרַבֵּי מַעֲשִׂים
וּמִלִּים, שֶׁאֵין לִי בִּלְתּוֹ גַּם
כְּשֶׁאֲנִי נֶעֱדֶרֶת מִבֵּיתִי.
אַתָּה הַיְּחִידִי שֶׁמְּמַלֵּא אֶת מְלוֹא
חַדְרֵי לִבִּי קְלוּפֵי הַצֶּבַע, עֲמוּסֵי
הַנְּקָבִים וְהַחֲלָלִים שֶׁבַּעֲדָם שָׁוָה
תְּפִלָּתִי הַשָּׁבָה אֵלַי כְּהֵד
עַל שֶׁאֵין לְךָ בִּלְתִּי וּמִלְּבַדִּי
עֵדוּת לִפְעָמַי שֶׁבִּפְעָמֶיךָ,
כִּפְרוּדִים בְּאַהֲבָתָם
וַעֲדָיִים לָעַד.
תפילה כנה ומקסימה, אכן הוא היחיד
גמר חתימה טובה לך ענת
בשיר הזה דווקא התכוונתי להיפוך… "אני" היחידה… כלומר, אני ככל אחד שמאמין בכך.
"חדרי לבי קלופי הצבע,עמוסי הנקבים…"_ ואף על פי כן את שופעת אור
עפרה
תודה עופרה, אם כי כשהשמש מתחילה לזרוח בשנים האחרונות אני דווקא מתעוררת עם מועקה קלה:)