אָבִי, אָבִי, רִכְבְּךָ פָּרַשׁ זֶה מִכְּבָר
מֵהַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי אֶל נָתִיב שׁוּלִי,
שָׁם אַתָּה דּוֹהֵר כְּהֶרְגֵּלְךָ וּמְסַכֵּן
אוֹתִי וְאֶת זִכְרְךָ כְּשֶׁאֲנִי מְסִיטָה
מַבָּט שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ
בּוֹעֵר בְּרִכְבִּי, מִתְנַגֵּשׁ
שׁוּב וְשׁוּב בָּעַמּוּד עִצְרִי
מְיוּתָּם, מְיֻתָּר.
מכה ביופיו ובכאבו
עפרה
ולכולם – גמר חתימה טובה וצום קליל