ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה
גם שיר זה כקודמו המקאברי נכתב בהשראת מוזיקה שמיימית ועם מרווח זמן קצר בעיתות שכיבתי פרקדן על אותה מיטה. מה שמלמד ומוכיח יותר מכול עד כמה הקולות המתרוצצים באחת/אחד מגוונים הם ואף מנוגדים. ולכבוד יום הכיפורים אקדים ואברך בזכותך ריקי האהובה – שמי ייתן ונוכל לזכות את עצמנו ואת קוראינו מעצם היותנו שופר לקולות הרבים הרוחשים – חלקם דמומים ומופנמים – בכולנו. ושבזכות זאת לפחות נזכה בגמר חתימה טובה
למה לא לשאול… הסנפתי מונטוורדי. ואגב רציתי להוסיף בהזדמנות זאת למען הורדת תקליטייך מהבוידעם. יש לא מעט יצירות שקיימות בתקליטים ולא הומרו לדיסקים! יש לי תקליט מאוד אהוב של יצירות חג'ידקיס מהתקופה האמריקאית שלו. חשבתי שהוא אבד והתעצבתי עד מאוד. חיפשתי בחנויות על דיסק ולא מצאתי. פשוט כי התקליט לא הומר לדיסק. אחרי שחידשתי את המערכת לפתע מצאתי את התקליט ברגע מאושר! קני לך מתנה לשנה החדשה – פטפון! ותורידי את התקליטים נקי אותם מאבק ותזכי אותם ואת עצמך בחוויה אורקולית פנימית. את מסכות האב"כ תשאירי למעלה.
קחי דוגמה מחברתך ענת. ברגע שאני חשה שבא לי אני פשוט כמו קאובוי – שולפת (את הארנק, או בעצם רק את הכרטיס). ולמדתי, שנייה אחרי זה שוכחים את הכרטיס ונהנים עד מעבר לאופק. ואני שייכת למעמד הביניים של הגברת כהן לא מר פרי (האחר:))
שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
שורות מרגשות ופותחות את הלב להתפלל: לו יהי.
עפרה
י פ ה כל כך !
לזה יקרא : אחדות
שנה טובה ענת וחזקה !
גם שיר זה כקודמו המקאברי נכתב בהשראת מוזיקה שמיימית ועם מרווח זמן קצר בעיתות שכיבתי פרקדן על אותה מיטה. מה שמלמד ומוכיח יותר מכול עד כמה הקולות המתרוצצים באחת/אחד מגוונים הם ואף מנוגדים. ולכבוד יום הכיפורים אקדים ואברך בזכותך ריקי האהובה – שמי ייתן ונוכל לזכות את עצמנו ואת קוראינו מעצם היותנו שופר לקולות הרבים הרוחשים – חלקם דמומים ומופנמים – בכולנו. ושבזכות זאת לפחות נזכה בגמר חתימה טובה
אכן לו יהי – אמן!
ענת, תיאור נפלא של חוויה שמימית נהדרת. בא לי לשאול למה האזנת (או מה לקחת… 🙂 )
שתהיה שנה נהדרת דל הרמוניות נפלאות
למה לא לשאול… הסנפתי מונטוורדי. ואגב רציתי להוסיף בהזדמנות זאת למען הורדת תקליטייך מהבוידעם. יש לא מעט יצירות שקיימות בתקליטים ולא הומרו לדיסקים! יש לי תקליט מאוד אהוב של יצירות חג'ידקיס מהתקופה האמריקאית שלו. חשבתי שהוא אבד והתעצבתי עד מאוד. חיפשתי בחנויות על דיסק ולא מצאתי. פשוט כי התקליט לא הומר לדיסק. אחרי שחידשתי את המערכת לפתע מצאתי את התקליט ברגע מאושר! קני לך מתנה לשנה החדשה – פטפון! ותורידי את התקליטים נקי אותם מאבק ותזכי אותם ואת עצמך בחוויה אורקולית פנימית. את מסכות האב"כ תשאירי למעלה.
בסוף אעשה זאת… איזה דגדוג געגוע את מעוררת בי עם חג'ידקיס הנפלא!…
קחי דוגמה מחברתך ענת. ברגע שאני חשה שבא לי אני פשוט כמו קאובוי – שולפת (את הארנק, או בעצם רק את הכרטיס). ולמדתי, שנייה אחרי זה שוכחים את הכרטיס ונהנים עד מעבר לאופק. ואני שייכת למעמד הביניים של הגברת כהן לא מר פרי (האחר:))
שיר נהדר ענתי אהובה, שנה טובה לך יקרה ומתנה שיר שכתבתי מזמן.
*
אֵיךְ אוּכַל לִמְזֹג מִלִּים
אֶת שֶׁהָוִיתִי לְמַעְלָה
הִפְשַׁטְתִּי הַגּוּף הַשְּׁמֵימִי כְּמוֹ שִׂמְלָה
נִשְׁמָתִי נִשְׁאֲרָה נִגּוּן בְּעֵירֻמָּהּ
כַּמָּה שָׁמַיִם זָרַמְתִּי אֵין לִי מִסְפָּרִים
עֶדְנַת הָרוּחַ הַלְּבָנָה
וְאֵין לִי וַיְכֻלּוּ
מְרוֹמֵי הָאֱלֹהוּת
תִּלֵּי תְּהִלִּים לֹא יוּכְלוּ
מוּסִיקָה שֶׁל מַעְלָה
כָּל כָּךְ הִתְאַהַבְתִּי
יָפְיוֹ הֶעָמֹק שֶׁל אֱלֹהִים
תודה על מתנת השיר המלמדת ושוב עד כמה את ואני בדואט שמיימי.
מַלְאָכִים בְּנֵי תְּמוּתָה
כבוד האדם יש בצמד המילים האלה.
בְּחָרָבָה / אֶל שְׁמֵי רַבָּא.
ענת!!!! מצמרר
ועד שאגיע לשמי רבא אתייחד ואייחד מקום במטעי לשירתך המרתקת.