כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
דרושים מגיהים
דרוש לי מגיה שיעבור
עלי ויבדוק אם כל
יוד במקומה
מונחת
אם כל וו ניצבת
כראוי
וכך גם הזין.
דרוש לי מגיה
שיעבור עלי ויבדוק
וגם יתקן,
כי להצביע על פגמי
גם אני יכול.
לתקן – פחות.
דרוש לי מגיה
שיעבור ויבדוק ויתקן
את מה שהחמיצו
קודמיו
ויאמר שעכשיו הכול
בסדר ואפשר לשלוח
לסְדַר
ולהוציא כבר לאור.
ולבסוף דרושים לי קורא
וגם קוראת,
שיקראו מתחילה ועד סוף
ויאמרו כמה יפה הוא
האני הזה,
כמה מרגש, כמה
אני.
היי שימעון
גם לי דרוש מגיה, שירגיע, אני כל כך לא שלמה עם עצמי,
כל כך לא מסוגלת …
אוהבת את העומק של השיר כי צריך קשר עם העולם, כדי לדעת מי אתה…
המגיע באמת תפקידו להיות שם… כמו הורה שתוקע מבט ביקורתי קטן,,, או גדול…
להתראות טובה
שמח לשמוע שהשיר מדבר אלייך!
נהדר
ולא לשכוח שהגהה באה משורש נ.ג.ה
ואני חשבתי מהשרש מגע
לכל אני מגיע ה
אבנרוש, בוא אני אשים לך מפיק בה"א, זה לא כואב.
מוגהּ
אאוץ' לא כואב ?
הּ
הּ
הּ
הּ
מפקפק במפיק.
PEAK יס פיק .
מה פיק, מה.
אמרנו אצבעות!
הנסיך V ברטו מתחיל בטרמולו עדין מתחשב ומצפה לבאות.
זורע מילים בחורף משקה בעצות
והנה באביב עץ באות.
המשורר תולה את החטא בזין והמגיה בוו
אות הפכה מילה מילה הפכה לאות, תחשש אותי ללא חשש אות טבל שביעית או ערלה,
סימן לבאות. את מגיהה לאט לאט יורש העיצור והעצר ללא הגה ? או בקול,
להיות או לח DOLL
לא חשבתי על זה. הגהת את שירי בנוגה חדש. תודה.
שמעון זה מצויין
אהבתי מאד ,יש פה הרבה ביקורת כאב ציניות הומור מכל טוב 🙂
אבנר
תודה אבנר!
גם לי דרוש מגיה, ראשית במובן הלשוני, והרבה יותר לתגובות שאני כותבת בבננות במהירות מאשר לטקסט שאני מגישה למשל להוצאת ספרים או לכתב-עת (אז אני שמה-לב). וכמובן כמובן דרוש לי מגיה לחיים, אולי בעלי הוא המגיה שלי.
אם נתחיל להגיה כל תגובה או פוסט, נתעסק רק בזה. נראה לי שאם הטעות לא נוראה, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מידה של סלחנות. ואם אנחנו ממש חייבים, אפשר לעשות את זה באמצעות הודעה למייל.
בקשר למגיה הפרטי: נראה לי שבכל אינטראקציה יש מידה מסוימת של פידבק, שזהו סוג של הגהה, שבעקבותיה אנחנו מתקנים או משנים את הטקסט של התנהגותנו ושל הווייתנו.
"בקשר למגיה הפרטי: נראה לי שבכל אינטראקציה יש מידה מסוימת של פידבק, שזהו סוג של הגהה, שבעקבותיה אנחנו מתקנים או משנים את הטקסט של התנהגותנו ושל הווייתנו".
כאן זו כבר שאלה של מידת ההדדיות
לא בהכרח. באינטראקציה מעצם הגדרתה יש גרעין של הדדיות. לדעתי המידה ממש לא משנה. השינוי יתקיים.
שיר יפה יפה. ומעורר מחשבה: אולי בכלל לא מוכרחים להגיה (וזאת אני אומרת כמגיהה במקור, שלא לומר בנשמתי). לצאת לאור ככה כמו שאת-תה (לא בכתב חלילה אלא בחיים 🙂
שיר יפה יפה. ומעורר מחשבה: אולי בכלל לא מוכרחים להגיה (וזאת אני אומרת כמגיהה במקור, שלא לומר בנשמתי). לצאת לאור ככה כמו שאת-תה (לא בכתב חלילה אלא בחיים 🙂
נראה לי שבמהלך החיים אנחנו עורכים את עצמנו שוב ושוב. לכן האני משתנה.
האם ההגהה הזו כוללת את ניקודך ופיסוקך? 🙂 שמעון, העורך השתלט לגמרי על האני! מצחיק ורציני כאחד…
כמו שאנו יודעים מערב פסח, כולם רוצים להגיע, ומהר, ל"שולחן עורך".
כולנו זקוקים למגיה ולמגע
אבל לא כולנו אומרים זאת בפה מלא כמוך , אוהבת את הדיבור הישיר הזה
שלך
מה עם מגיהה ? שמעתי הן עושות עבודה הרבה יותר טובה 🙂
לא יודע אם עבודה יותר טובה. מגיהה מגיעה למקומות שמגיה לעולם לא יגיע אליהם, ומגיה יגיע למקומות שמגיהה לא תיגע בם.
מקסים, שמעון. אתה יפה, ומרגש, ואתה.
הרי לכם מגיהה כלבבי.
חביבי עלי עדיף עם פעמיים יוד
כמו כן, חביבי, אין דבר כזה "מתחילה ועד סוף".
אלא אם כאן זה אמנות ואז אין דבר כזה ש.
עליי,פגמיי. שתי יו"ד. (:
דרור, הפגנת כאן כושר תמצות ומקצועיות. אתה נשמע בחור כלבבי.
מעונין בעריכה לשונית משותפת?
הצחקת אותי וזה טוב, אתה מגיח משירך ומגיהּ את עצמך די טוב, UDO KBU T, VJHHO VNRFCHO VTKV' אין צורך לעשות הגהה למוגהּ
מצויין. כל כך נהניתי. גם מהשיר וגם מהתגובות.
חג שמח.
פשוט יוצא מן הכלל
הגהתי רק עכשיו ומאז אני נהנית לשוטט בהוצאה הפרטית שלך, אז קראתי מתחילה עד סוף ועשיתי לי מנוי
זה נוגה לליבי שהגהת