בננות - בלוגים / / מהפכת 2030
כשאני לעצמי
  • שמעון ריקלין

    יליד ירושלים, למדתי ערבית, פסיכולוגיה, בימוי תיאטרון וצרפתית. כתבתי תסכיתי רדיו למבוגרים ולילדים, מחזות לילדים, תסריטים עד שנחַתִּי בפרוזה. פירסמתי ספר נובלות 'תום הילדות' בהוצאת חרגול, רומן 'צפון פרוע' בהוצאת חרגול-עם-עובד וספר ילדים 'שירה של הים' בהוצאת עם עובד. כיום אני עורך בהוצאת ספרים גדולה. נשוי לתמר.

מהפכת 2030

מהפכת 2030

 

לאחרונה מגיעים מכיוונים רבים תחזיות של מחקרים חברתיים-כלכליים המנסים לבחון את הדרך המצפה לנו ב-30-20-10 שנים הבאות.

מדברים על כך שבעוד כ-20 שנה (והמחמירים אומרים שהרבה פחות) הרוב המוחלט של התלמידים בבתי הספר חרדים וערבים ושאר בני שכבות חלשות ובמקביל רמת החינוך יורדת, על כך שאם המצב הנוכחי יימשך, פחות ופחות אנשים ישלמו יותר ויותר מסים כדי לפרנס את בני שתי האוכלוסיות הנ"ל, להעניק להן שירותי בריאות וסעד, על כך שיהיה צריך להפוך את צה"ל למקצועני (שכירי חרב? לגיון זרים?) כי לא יהיה את מי לגייס בגיוס חובה. בעצם כל היבט של החיים יעבור שינוי.

אם כל  התחזיות יתממשו, הרי שבכנסת של 2030 (אני מתנצל מראש אם זה יהיה קצת לפני או קצת אחרי) יסתמן רוב של חרדים-ערבים-חלשים-מתנחלים.

 

מכאן יש שתי דרכים:

הראשונה, שארבע אוכלוסיות אלה יחברו יחד להפיל את ההגמוניה של ליכוד-עבודה-קדימה של היום. 
בהנחה שכל הקבוצות יחשבו עדיין במונחים דמוקרטיים, יוקמו קואליציות פריכות עד מאוד, בלתי אפשריות כמעט (חרדים-מתנחלים-חלשים? חרדים-חלשים ערבים?), אבל יהיה רצון משותף לקיים מסגרת של מדינה.

 האפשרות השנייה היא, שבעקבות מדיניות כיבוש, הפער מעמדי-כלכלי שהולך ומחריף, השחיתות, הגבלת חופש הדיבור וכו') כבר לא נהיה דמוקרטיה, אלא אוליגרכיה.
מי שיסבלו ביותר יהיו השכבות החלשות (חרדים, ערבים, פריפריה). ואולם, ברגע מסוים, כאשר המצב יהיה בלתי נסבל, ואי אפשר יהיה לחיות בצורה סבירה, ותחלחל סוף סוף ההבנה שהאוליגרכים הם מיעוט מדכא עושק והורג ואז תהיה 
מהפכה.

האולגרכים ייזרקו מכס השלטון, וכיוון שלא תהיה שום הסכמה בין הקבוצות האלה, מסגרת המדינה היום מחזיקה איכשהו מעמד, תתפורר.
ישררו כאוס, אלימות בפנים, לית דין ולית דיין – איש הישר בעיניו יעשה (אנחנו הרבה יותר קרובים לזה ממה שנדמה).
יתכן שבעקבות כל אלה יקומו כמה מדינות: חרדית, פלסטינית, אולי מתנחלית. מי שהיו בשכבות החלשות יצטרפו לפי נטיית לבם לאחת מהשלוש, או שיקימו להם מדינה משלהם.

מובן שקיימות אפשרויות נוספות, כמו כיבוש המדינה ע"י שכנותיה, פנייה לאירופה או לארה"ב לשמור עלינו (סוג של מנדט), נצא לגלות נוספת, ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה עליכם.

לכל המאמינים שיהיה טוב – הלוואי שאתבדה,

ולכל אלה שמסתכלים ורואים את המתרחש לנגד עינינו

הגיע הזמן להזיז את התחת.

 

 

 

10 תגובות

  1. איריס אליה

    שמעון יקר, אתה משחזר שיחה שהייתה לי עם בעלי, ממש מילה במילה. הוא מחזיק באותה אמונה, שזה מה שצפוי לנו.
    ואתה יודע, כל פעם שאני נוסעת פה בסאבווי או בוורסיה הבוסטונאית שלה, אני נמלאת הערצה, איך ידעו האמריקאים, וגם האירופיים, לצפות את המודרנה לפני כמעט מאה שנה. ז"א, כל התשתיות כאן נבנו במחשבה לטווח ארוך ארוך, משהו שאנחנו, בישראל, אף לא מסוגלים לעשות, כי אנחנו כל הזמן דואגים לכאן ועכשיו.
    אבל בוא תספר לי, ואת זה אני אומרת גם לבעלי, לאן אתה בדיוק רוצה שאזיז את ישבני? מה אתה חושב שצריך בדיוק לעשות?
    ולהישאר בחיים.

    • תלוי לאיזו קבוצה את שייכת מכל אלה.
      ייתכן שכיוון שלא נוכל להם כדאי להצטרף אליהם.
      אולי כדאי לטפל עכשיו בכל הגורמים שעלולים להביא למצב הזה? למשל: חינוך, בריאות, תעסוקה, אי-הפליה.

  2. בהחלט מעניין. במהפכה אפשר מצידי להתחיל כבר עכשיו, אבל יש לזכור שמהפכות כפי שהיו בהסטוריה לא תמיד הביאו לשיפור.

    • אכן, מהפכות דרכן "עולם ישן להחריב", ולאחר מכן לוקח המון זמן להקים אותו מחדש. אבל לפעמים מגיעים מים עד נפש, וכבר אין לאנשים מה להפסיד.

      • לא שמעון,לא
        מה שיקרה עם הסימן הראשון למה שאתה מתאר הוא בריחת הון והתרוקנות המאגרים האנושיים שיכלו להרשות לעצמם
        להימלט – והכל יפול קומה נוספת.
        יוותרו כאן האביונים משני הצדדים –
        החרדים (שעשיריהם ורבניהם יפרשו קפוטות לעוף)כבתקופת השואה – ומעמד זעיר בורגני מרושש שיתרושש עוד יותר,
        משום שמהשבר הכלכלי מעמד זה יסבול יותר מאחרים.
        היחידים שלא יזוזו ממקומם הם הערבים.
        -הם מנוסים בצומוד.

        וכאן הצבא ישתלט בטענת שמירה על הסדר.
        בהתחלה אצל הערבים,ואחר כך על מגזרים אחרים באוכלוסיה,ויתחיל סדר
        חדש,דומה בכל לסדר הישן בשיפורים
        מעטים ועם פיקוח צבאי הדוק.

  3. רונית בר-לביא

    חזון מדכא כמובן, אבל אולי נכון.

    ברגעים הפסימיים, ירושלים מרגישה לי ככה היום, לא בעוד 20 שנה.

    אבל לאחרונה אני מרגישה סימנים של אופטימיות בעיר.

    ואגב: לא כל ילדי החרדים נשארים חרדים… יש הרבה חוזרים בשאלה, הרבה.
    אני רואה רבים מהם כאן בעיר.

  4. אמיר אור

    שמעון, מסכים אתך לגמרי שהכתובת על הקיר. הבעיה היא שאנחנו מתפוררים בגלל המסד האתי הרעוע שעליו מיוסדת המדינה הזו, שאינה מדינה אזרחית במובן המלא.

    מכיוון זה צומחת אפוקליפסה משלימה לזו שציירת – "להיות או לא להיות" –
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9239&blogID=182

  5. לאמיר אכן ככתוב במאמרך "להיות או לא להיות" – לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר. אני רק מתלבט אם לעורר כבר עכשיו את המהפכה או לחכות עד שזה יקרה באופן טבעי.

  6. תחזית קודרת הבאת שמעון
    שתתבדה בעזרת
    יצר החיים של העם היושב בציון
    לא אלמן ישראל !
    (אבל עושה רושם שהוא בהליכי גירושין)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשמעון ריקלין