גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד

      Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} אני עוקב בעניין גדול אחרי הדיון סביב שאלת זכותם של ישראלים השוהים בחו"ל להצביע. אני אפילו לא זקוק לגילוי נאות ולומר שאני בעל עניין: כלומר – ...

      קראתי שוב את הפוסט האחרון של עצמי ולא אהבתי את האיש הפאסיבי הזה, שכולם באים לו והולכים לו. יכולתי למחוק, זה פשוט, אבל ניסיתי לעשות תרגיל התעמלות מחשבתי. קצת מאמץ, וגם אני יכול להמריא לפעמים. === אבל דא עקא, תמונת שדה התעופה החדשה איננה תמונת מראה של טרמינל אחר ואיננה חופפת אותה. משמאל: מטוס ממריא דרך דמעה ...

    ולפעמים מישהו בא לבקר. המזוודה נפתחת ומתוכה, כמו טו-בשבט, מפציעה שמש ליום אחד בלבד. ועוד במזוודה – דרישת שלום חמה מהארץ: שקדי מרק, זעתר, החדש של מאיר שלו, מכתבים מביטוח לאומי ודרישות נזעמות לתשלום אגרת הטלוויזיה. מה חסר באמריקה? הרי ספרים אפשר לקנות באינטרנט ואפילו שקדי מרק אפשר למצוא כאן במרחק הליכה קצרה. שמש? בקליפורניה? גם יש. ובכן ...

"עוד סיבוב בצפון" זעקו כותרות בעיתון, משל היה מדובר במתקן לונה-פארק או טיול צופים. יוסי פלד הבטיח "עימות בצפון", וש"הגבול הצפוני יבער שוב". יש לנו זיכרון קצר או שאנחנו פשוט לא לומדים כלום אף-פעם. רגע לפני שהטלפון מצלצל עם סיגל נחמיאס על הקו, תרשו לי תזכורת קצרה. ברקע: תסתכלו לה בעיניים. לא צריך יותר. פורסם בכתב העת 'החוטם' גיליון חמישי 'סוכר', ...

כוס קפה ורק אחר-כך בוקר. זה לא עניין של התמכרות (במחוזות ההם כבר היינו בשבוע שעבר) אלא סדרי בראשית: לפעמים אני חושב שהשמש לא תזרח בלי שריח הקפה הגוֹלש יעיר גם אותה. 

  חזרתי. עשרים יום וחמשת אלפים קילומטר מאחורי ההגה בדרכים הצדדיות והפחות צדדיות של אמריקה הביאו אותי להרהר בשאלות קיומיות כמו האם יש חיים על המאדים ויחסיי עם המטע לאן. אבל הנה אני שב ובכך קובע רקורד של הטיים-אאוט הקצר ביותר אחרי שאול מופז. את כניסת עֶשְׂרִים-עֶשֶׂר (כך מכונה באמריקאית השנה החדשה) חגגתי בלאס-וגאס. אתה הולך בסטריפ (משום-מה מרכז העניינים ...

לא דיון על פמיניזם וגם לא תמונות קשות של תנוחות רכות. זה רק אני, בניסיון נואש לאחוז, ולו לעוד רגע אחד, את אבן החול הפריכה הזו של אישיות אהובה אבל גבולית. 

  איך האמריקאים מתרגשים לקראת חג החנוכה; מן הסתם, סמיכות הזמנים לחג המולד הקנתה את התחושה שמדובר בחג בעל חשיבות זהה. זה הפך כל-כך 'נכון' לומר כאן "Happy-Hanuka" עד שבכלל לא צריך שיהיו יהודים בשיחה או ברדיוס של שישה מייל בשביל לברך כך. חנוכה הולך וחנוכה בא, אבל אצלנו כאילו קפא הזמן: נשארנו עם העופרת יצוקה בגרון, יחד עם דו"ח ...

        גשרים תמיד ירגשו אותנו. אחרי שצילמתי כאן את גשר הזהב מכל זווית אפשרית (כן-כן, לא צריך להיות איינשטיין בשביל לראות שהגשר 'יפה כמו בסרט'), התחלתי לסובב את מבטי אל התיירים המצלמים אותו: אולי אבין מאיזה חומרים עשויה ההתרגשות הזו. גשרים תמיד ירגשו אותנו. אולי כמו "מראה-מראה שעל הקיר", גם כאן זהו סוג של הערצה עצמית: הטבע ...

      הסתיו הגיע אפילו לקליפורניה השמשית באלפי צבעיו. בצפון אמריקה זו גם עונת ה"בֶּרִי" למיניהם (בלק-ברי, לוגן-ברי, בויסנ-ברי והראספ-ברי שמגיע בכמה גרסאות (שחור, אדום, סגול). בעברית אין לנו מספיק מילים ולכן כל אלה הם פשוט "פטל" (קצת יותר יצירתיות הפגינה העברית לגבי הבלו-ברי והקרנ-ברי). בארץ אנחנו מסתפקים בפטל קדוש (מה קדוש בו? הדבר היחיד שאני זוכר ממנו זה ...