גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד
קראתי שוב את הפוסט האחרון של עצמי ולא אהבתי את האיש הפאסיבי הזה, שכולם באים לו והולכים לו.
יכולתי למחוק, זה פשוט, אבל ניסיתי לעשות תרגיל התעמלות מחשבתי. קצת מאמץ, וגם אני יכול להמריא לפעמים.
===
אבל דא עקא, תמונת שדה התעופה החדשה איננה תמונת מראה של טרמינל אחר ואיננה חופפת אותה.
משמאל: מטוס ממריא דרך דמעה שקופה.
כיראליות: הסבר קצר ולא כואב כאן למטה.
ארז, הוקסמתי. שער די שמונה הוא שער לאינסוף? נפלא הצירוף בשיר בין המציאות הטרמינלית, של הסחות דעת ומוצרי מותרות לבין מה שמתרחש באמת, בסיפור שבעומק הארנק.
אסתר,
כמו שכבר אמרו לפנינו, "הדברים החשובים סמויים מן העין". ואולי יש מה שמחבר בין השיר שפירסמתי בפוסט הקודם ובין השיר הזה: בכל אחד מהם ההתרחשות האמיתית היא מתחת לפני השטח – שם נדידת יבשות וכאן עומק הארנק.
כיראליות אמרתי? גורנישט!
מקסים :).
מה זה כיראליות?
לי,
התלבטתי אם להביא הסבר או לתת לסקרנות לעשות את שלה. הנה צירפתי איור קטן לפוסט, אבל הוא מציק לי בעין. בינתים הוא נשאר, אחרי זה נראה.
יפה.
אני בטוחה שהקריאה של הקול הנשי הזה, היא לא האחרונה בהחלט. אותו מטוס שהמריא דרך דמעה שקופה, הוא זה שיביא אותך לבסוף (עוד עשור, שניים, שלושה :)) אל הבשר ודם מאחורי הדימוי.
אהבתי את הכותרת.
(חיפשתי את הפירוש. מצאתי)
כיראליות – – –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_(%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94)
שירתי,
עשור זה נצח: מקווה שדברים יקחו פחות זמן.
שמח שהלכת בעקבות סימני הדרך שהשארתי. וליתר ביטחון גם אני הוספתי הסבר קצר.
לארז
שיר יפה.
בזכות גוגל (וגם בזכות הבן שלי) הבנתי את השם של השיר.
יפה הפער בין העזיבה שלה שאין בה צער אלא תענוג ,בעוד שהשורה האחרונה של השיר מרמזת על הכאב של הדובר.
כן גיורא, השורה האחרונה היא השיר.
ומה יאיר אמר על כיראליות?
מיכלול הפוסט נקרא אצלי מבעד דמעה שקופה, ככזה זה שדות תעופה ופרידות ארוכות, ניחוח המרחקים שלך צובט
חני,
וכשצובטים אותי אני מצטבטת. תודה שקראת.