ארכיון חודש: ינואר 2010

אנו נושמים

אנו נושמים.   פרק א'.   מאת בוריס גֶרוּס   אנו נושמים. Annuntio vobis gaudium magnum[1] – אנו נושמים זאת אומרת, כדרכם של בני האדם, אנו נושמים. נושפים, מעבירים את האוויר אנה ואנה, דוחסים אותו, מצפצפים אותו דרך הריאות ספוגות העישון או הכושלות סתם, כי לסבא היה ככה. אנו נושמים. גם הצרפתים הגדולים, וביניהם לרוב כאלה שכבר אינם נושמים, אמרו ...

קרא עוד »

שִׂיחָת לַיְלָה

שִׂיחָת לַיְלָה מאת בוריס גֶרוּס                 אִם מָחַר יִשְתָנוּ הַדְּבָרִים וָיהִיוּ אַחֵרִים. וָיִהִיוּ רְחוֹבוֹת אַחֵרִים וּצְעֲדִים אַחֵרִים וָאֱלֹהִים אַחֵר לְדָּבֵּר אִתוֹ.   וּשׁתִיקוֹת אַחֵרוֹת לְהַפְלִיא, טַעַם מַר בַּפֶה, וְשקט יורד על הים ועליי חיים אחרים.   ויהיו רמזורים בקריצה צועקים: "הנה, באו ימים ולילות אחרים!" אנשים במדים ירוקים היו מתיישבים בבתי הקפה מדברים.   וורידיי היו נמשכים מגופי לעבר אור-יום, ...

קרא עוד »

Punctus contra punctum

קונטרפונקטים לרן. מאת בוריס גֶרוּס קונטרפונקטוס  1. שלל נקודות על הקיר מתרכזות למשימה אדירה, למשימה להישאר על ומעל, חובה להישרד, להגדיל את השטח, ולהתחבר האחת לשנייה בקווים ישרים, כדרכן של נקודות,   בני אדם  יצליחו להתחבר בקווים ישרים פעם בדור או  שניים, לרוב, בזוגות, בארבע עיניים, לפתוח שטחים בעולם קטן והולך, וקטן, אל האויר שמעל חובת ההשרדות, כדי לא להיות ...

קרא עוד »

שיר לספירת מלאי

מאת בוריס גֶרוּס כאן אין מריחים את הדמוקרטיה באה והולכת, מרשרשת בשולי שמלתה מוסדותיה אינם מתרוממים תרתי משמע ומוצגים לראווה כמו המכון הזה שמזכיר כוס מורם בכיכר או את המכון ההוא שמזכיר משהו אחר מלא זרעונים יוצאי צבא גנרלים שעטים על תואר שני בסמסטר בלמודי בטחון (של מי?) תואר בשרני בשר טחון בתותחים. מלמדים אותם דוקטורים בטחוניים ספוגי ריח סיגריות ...

קרא עוד »

אינני ישן

ראפאל וויאצ'ק (1945-1971)   מפולנית: בוריס גרוס   אינני ישן ואמנם גם הוא איננו ישן אני מקשיב ואמנם גם הוא מקשיב אני מחכה ואמנם גם הוא מחכה   אני סבלני ואמנם גם הוא סבלני אני נושם ואמנם נושם גם הוא אני רואה אותו אולם גם הוא רואה אותי.   איני פוחד וגם הוא אמנם חששן אני מדליק סיגריה וגם הוא ...

קרא עוד »

משחה נטוש

סיפור קצר משלי, טרי, עוד לא פורסם בשום מקום משחה נטוש   מאת בוריס גֶרוּס את המרחק שבין מכשיר טלפון ראשון בחדר האורחים לבין השני בחדר הבודה הקטן והמחניק אפשר היה למדוד בעשרים ושבעה צעדים. אפשר היה, אולם למעשה המדידה לקחה ארבע נסיונות, משום שהצעדים היו שבירים, לא שווים, והפניות לא היו חדות מספיק. בין המיטה הגדולה לארון הספרים שבחדר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לבוריס גרוס