היישר מן הגלות/ הבלוג של בוריס גֶרוּס מתרגם, סופר, מסאי, משורר, חוקר תרבות, מוסיקולוג
קונטרפונקטים לרן.
מאת בוריס גֶרוּס
קונטרפונקטוס 1.
שלל נקודות על הקיר מתרכזות
למשימה אדירה, למשימה להישאר
על ומעל, חובה להישרד,
להגדיל את השטח,
ולהתחבר האחת לשנייה בקווים ישרים,
כדרכן של נקודות,
בני אדם יצליחו להתחבר בקווים ישרים
פעם בדור או שניים,
לרוב, בזוגות,
בארבע עיניים,
לפתוח שטחים בעולם קטן והולך, וקטן,
אל האויר שמעל חובת ההשרדות,
כדי לא להיות לשלל מלחמה.
[15.01.2001]
קונטרפונקטוס 2.
כוכבי הלכת ינועו באותו הטמפו,
באותו הכיוון, שבו כוונו לנוע,
מתוך מקריות זוהרת של אינסוף ארוך טווח,
באינראות, בכדאיות ראשונית.
כל תנועתנו המרשימה,
שביררה את יעדיה עוד לפני שנולדנו,
תישאר עומדת על קדקדו של גוף נע לעבר נקודות-כוכב לבנות,
בודדות כמוהו,
ובאמת,
במצב עניינים שכזה,
האם נוכל לעשות יותר מאשר להפוך את תנועתנו
לאהבה?
[20.01.2001]
קונטרפונקטוס 3
[רביעיית משטרים]
על הבמה – מעצמות לעבר,
לועגות להווה,
חולמות על עתיד עשיר בויטמינים
ונטול שכנים.
ואלו חלומותיו של דייר בבית דירות
שחולם על וילה באי בודד עם הליקופטר והרמון צמוד,
אבל,
בינתיים המשכנתא לשלושים שנה, עד הקמטים,
ואישתו – ההרמון היחיד שיוכל לחבק בלילה.
אך המציאות רחוקה מבנייני דירות
כל אחת מהן תחזיק במיליארד הקיומי שלה:
אמריקה – חופן שטרות ירוקים מריחים טריות של מכבש הדפוס,
רוסיה – בהיעדר מיליארדי, רומנטי לא פחות מהרואי, באוברדראפט עם תקוה,
אירופה – תשב על מזוודה מלאה ביורו המיוחד, בפוזה של האדם החושב:
מה יועיל יותר – להשקיע באופרה הוינאית, או – "להראות" לאמריקה?
סין תבהה בחלל,
יש לה מיליארד אזרחים לבושים באדום יפה,
להאכיל.
ובאולם, מעבר לבמה הגדולה – הס.
צליל עדין של מניפה ביום חם:
היום, בחזרה הכללית, כצופה יחיד בעל כרטיס בהנחה
תשב הודו.
[20.01.2001]
קונטרפונקטוס 5.
אגן הים התיכון, שם בחלון, מזכיר לי אגנים זרים
ורק מעט מתחושת הניתוק של חופשה במקום רחוק.
גודלם של המפרצים הטמונים בו אינו מרשים אלא רק את באיו.
ומשך מילותיו המעוגנות במציאות של חול ואבק ימי –
סריקה הכרחית של האפשרויות שלו שנחקקו בבזלת,
טרם התגשמו בחימר
ורכות לילותיו
סוגרת את המעגל המושלם פחות.
[23.01.2001]
קונטרפונקטוס 7.
הקרונות שיובילו אותנו הרחק ממקום בו נולדנו, יהיו בצבע
תכלת, בהירים, ונותיר אחרינו
שובל אגדות ארוך ליושבי הערים מסביב.
וקצב דהירת הרכבת ימלא את חדרי לבנו
בחרדה מרגשת, לא נדע
הלאן נלך?
הצפיפות הסמיכה בנפשנו תתמלא רגש בגרות, כאישה יפה בלבן, מחלומות אחרים,
זמנים יהפכו לזמינים,
מטלות לטל מרווה,
נושאים – לנישאים בקלות.
יתכנו גשמים חמים וזריחות רחוקות והרים מלאי
תובנות חדשות לדרכי העתיד שהוזז בידינו
לא נגיע לתחנה בינתיים, באופן זמני נקבע
מסעות להמשך
ונהיה קלות מרומזת, כדברים שנאמרו בפגישה ראשונה.
תום יבוא בהמשך, ישתקף בכוסות היין ויחייך לעברנו.
[27 בינואר 2001]
קונטרפונקטוס 11.
נעביר החיים בדרך
עבור אלה שלא הצליחו לצאת לדרך
ביד רמה ככל האפשר
ישובים ברכבות דוהרות נגד כיוון השעון, נעשה
רישומים מדוייקים ומהירים על פני אדמות רבות.
החיים היו אדישים כלפינו והמקרה ישלוט בעורקינו;
חיו, ורחובותיכם יתמלאו לבסוף מראות וריחות חדשים, זכר לאהבה,
ירוו צמא גדול,
ינחמו,
מאלה שלא הצליחו לצאת לדרך.
ברכבת האחרונה תגיעו הביתה, עייפי
דרכים מוזרות
רכות הערב החלש תרד עליכם
כמצע אפשרי יחיד.
ערגה לדברים חדשים, מה אעשה בה?
ואין בתי אשפה לערגות
ריגושים נזרקים אך ורק לחלל
גודל התנועה בלבד
יקבע את
מיקום הריגוש.
למצוא מקומות
ערוגים בכסף ההישארות.
יהיו אלה קיסרי העבר שיעירו אותי
רגע לפני היציאה, לחפש
מ
ק
ל
ט
[ככר הקתדרלה, מילאנו,
14 בפברואר 2001.]
קונטרפונקטוס 12.
אפשר להחליט לעצור
לא להמשיך ללכת קדימה כי בעצם, אין ברירה.
נשמע את הבלמים חורקים וניעצר ולפתע – שקט שכה ציפינו.
גודל הדברים כגודל הציפיות
ילכו השנים ויעשו שמות בציפיות ובדברים הגדולים
ניזכר בם כבתמונות שתלויות על הקיר מאז ילדותנו.
זה מחיר הזמן הטובע
בדבק של עצמו
ונישאר על פני השטח
רגועים ומנוסים בדבר הקובע –
גודל הציפיות.
היי בוריס, מה שלומך? אני מנצל את הבלוגס הזה להגיב לשיר, שיפה מאוד בעיניי למרות שהידע שלי במוסיקה שואף לאפס, וגם קצת לשוחח איתך. לא הבנתי את כל מה שנאמר בשיר אבל אני חש בו תנועה רחבה וזרימה של החיים, תשוקה להרפתקה, כמיהה למגע ואהבה ואיזו שלמות נפשית למרות האכזבות, כי הציפיות – כמו שסבתא שלי הייתה אומרת – הן לכריות.
שלך, יוסי
יוסי היקר,
הוצאת לי את המילים מן הפה – כי הרי צדקה סבתך, ציפיות הן לכריות! וזה אכן פשוט כל כך, כי החיים הם בעצם תנועה תוך התחשבות במה שעבר ומה שעובר על האדם. אם בני האדם באמת היו יודעים עד כמה החיים פשוטים, היו הרבה פחות מבזבזים זמן על למרר אותם במיני תזוזות לצדדים, קפיצות מן הצל, ציד מכשפות וכדומה…
ואני נורא, פשוט מאד מאד שמח שאתה כאן, שאתה קורא ומגיב. לכבוד הוא לי.