http://www.nillydagan.com/סופ-ש-שירה-מספר-24-16-1-2013/462-חני-שטרנברג

מיתר / יואב איתמר I אֲנִי חַי בַּעֲיָרַת גְּבוּל. נְעָרוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת בָּהּ וּמְהַתְּלוֹת בְּטַלְפָּנֵי 144 בְּטֶלֶפוֹנִים צִבּוּרִיִּים. בַּגָּן הַצְּעִירִים מְעַשְּׁנִים נַרְגִּילוֹת וּמִשְׁתַּכְּרִים, מַבִּיטִים אֶל הָאֹפֶק? אֶל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת? אֶל הָעֵצִים? טֶבַע פִּרְאִי עִם עִירִיּוֹת צְפוּפוֹת? שָׂדוֹת מְעֻבָּדִים בְּיַד אָדָם? אֲנִי מַבִּיט אֶל הָאֹפֶק. הוּא שָׁחֹר, לָבָן וּמְרֻבָּע. הַמִּלִּים שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתְךָ. II אֲנִי חַי בַּעֲיָרַת גְּבוּל. חֲצִי קִילוֹמֶטֶר מֵהַבַּיִת בּוֹקְסַת בֶּטוֹן, ...

באת רק לזמן קצר,  אבל אנחנו לא ידענו. בקוצר ראותנו חשבנו שתהייה איתנו עוד זמן רב, ושיהייה לנו זמן לדבר על כל הדברים שעליהם עדיין לא דיברנו. אם יש נצח  הוא טמון רק ברגע הזה, אבל זאת לא הבנו, ואם הבנו לא הצלחנו ליישם. כמה עוורים אנחנו, כמה סומים, מגששים דרכנו באפלה, מדמים שאנחנו רואים     — לזכרו של ...

  אחיי ואחיותיי, יודעי החשבון, אנא אמרו לי , כמה שנים חלפו מאז שסגרו עלינו ועד שהתחלנו לסגור על אחרים? אחיי ואחיותיי, יודעי החשבון, אנא ענו לי, האם ביום הכיפורים נספרים גם חטאים כאלה? או שניצב בבית דין של מעלה מלאך סדרן שאומר אלה שייכים לאלוהים אחר, בינלאומי לכאן מגיעות רק תפילות פרטיות המיועדות לאלוהים היהודי?     אחיי ואחיותיי ...

  הנה האי מייל המרגש ששלח לנו רוני סומק (מפורסם באישורו!) בעקבות קריאה בגיליון הראשון של מקף:    יואב וחני שלום תודה על "מקף". קראתי ואהבתי את העריכה הקצבית ואת מירוץ השליחים המדויק משיר למסה וכו'. גם הנושא "שמחת ההשפעה" מצא חן בעיני. הוא הזכיר לי שיחה שהייתה לי ב-1995 עם אלן גינזברג. הוזמנו לעיר לודג' לסדרת ערבי קריאה, וכך ...

  שיר בשבוע משלים קטנים (מתוך ספר בכתובים) / חני שטרנברג   זמן אבוד רוב הזמן הוא זמן אבוד, כי הוא אובד מהזיכרון. פרוסט, גאון של היזכרות, הלך בעקבותיו, ובזכותו הזמן הפך פחות אבוד.   זיכרונות זיכרונות הם במידה רבה הדבר היחיד, שבאמת יש לנו, ולמרות זאת היו זמנים, שהדבר שהכי רציתי בהם היה לאבד את הזיכרון.   * להתבונן ...

פעם, בבית הספר היסודי, כשהתבקשתי לכתוב חיבור בשם "הייתי גרגר חיטה" סיפרתי איך נקטפתי הופרדתי נטחנתי נאפיתי נאכלתי תיארתי את כל הגלגול שבסופו מצאתי את עצמי בתוך בטנו של אדם אכולה תיאור העלול להעלות תמיהה אבל שום תמיהה לא עלתה הגשם המשיך לדפוק בחלון כי היה חורף ושיבולים המשיכו לצמוח בפלקט שעל הקיר להיקצר ולהיאסף על ידי איכר בריא, חייכן, ...

    יש שהרוח נופלת כמו צנחנית  בארץ אוייב יש להתכופף אז ולהרים אותה כמו מטבע אבודה בחושך או לחכות שתעלה בחזרה מעצמה כמו מתוך מערבולת לפעמים את מצליחה לעקוב אחרי המחשבות שקדמו לצניחה כמו מרגלת אטום שמגלה את סודותיה לעצמה כותבת אותן על כף היד כדי שתראה          

"שברים ואהבה" – רשימה שריגשה אותי מאוד של שועי רז שמופיע בה גם שיר שלי – http://shoeyraz.wordpress.com/2012/04/19/%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/ ובהזדמנות הזאת עוד רשימה יפה של שועי על "המשאלה להיות אינדיאנית" שגם  בה שיבץ לשמחתי שיר שלי http://shoeyraz.wordpress.com/2012/02/03/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%AA/                             שבת שלום   

        צריך שנשב, צריך שנשב ונבכה, צריך שנשב ונבכה לחוף נחלינו המתייבשים עד שיתמלאו ויהפכו נהרות, עד שנוכל  להשיט בהם ספינות של שלום. לא כמו שאמר לי אבי כשהייתי קטנה זה ייגמר בבכי    בבכי זה יתחיל