הפוסט הזה הוא מענה לתגובתו של איתי גת (ראו תגובתו האחרונה בפוסט הנ"ל: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=249&itemID=9873#post9873 ) מצאתי לנכון לפרסם את תגובתי כפוסט נפרד משום שאיתי פונה בעצם לכולנו ולא אלי אישית. הי איתי, תודה על ההשקעה והיחס המעמיק לשיח זה. ואני רוצה לראות  בזה שיח ענייני ונמשיך כך. בכל המילים הבאות אני מייצג את עצמי, אך ורק את עצמי.   האם הוזלת ...

                                        אני מצדיע ליצחק בבל. איסאק אמנואילוביץ' בבל, היה שמו המוכר לי מילדותי. אני מצדיע למורי הראשון והמופלא אשר הגיע אלי בצורתו של ספר סיפורים בהוצאה זולה, בכריכה קשה משעממת, כמה עשרות שנים אחרי מותו הטרגי, בא ואמר – אני השירה, אני האמנות, אני האמת. ציטטתי בעל-פה משפטים ארוכים וסיפורים שלמים שנחרטו בהכרתי מבלי שידעתי על כך. ...

            האיש עמד ברחוב לפני חלון רחב. קצה החלון נשק למדרכה, מאחורי החלון ישבה אישה. סמוך לחלון משמאל ניצבה דלת הכניסה, לפעמים האיש ניסה לפתוח אותה, אך הדבר לא עלה בידו, הדלת הייתה סגורה עם מפתח. היה כבר ערב  ועוברי האורח היו מעטים. האישה ישבה על קצה הכיסא, שערה היה דליל, צבוע אדום עז, עיניה הפקוחות לרווחה הביטו על ...

                הלילה היה שחור. ענני גשם כבדים, נמוכים, עמדו מעל ההרים מסביב, מעל הסלע והבקתה הקטנה, שהייתה דבוקה לנקיק עמוק בגוף האבן הנצחית. שנתי דרוכה, דקיקה לרוב, כמו זאת של שומרי הלילה – כל רשרוש או משב רוח פתאומי מעירים אותי, ולא חסרים כאן כאלה: עלה נידף ברוח על מפתן ביתי, אבן נופלת מגבעה רחוקה, קולו של ...

          ברחנו לספרד. עיירה קטנה, שמיים תכלת, בוכים בהיר וחרישי, צופים בשוּק של יום שני. הים כהה ומר. הדמעות המלוחות של השמיים. לתפוס שלווה, להתרחק. להיות אורח. זה טוב להיות איש זר, אורח.         רכבת חשמלית, טוק-טוק, טוק-טוק, להתעורר עם התקתוק, פעם בשעה, הכל בסדר. המרפסות צפופות לים, נקי וריק. פשוט ואלגנטי. שָׁקַט וחולמני. הרוח ססס… וססס…, עד בוא ...

  הסיפור מוקדש לכל חבריי היקרים מבננות שלוו אותי במהלך הניתוח שעברתי.               המקרה המופלא הזה חייב להיכנס להיסטוריה, כי בנו של לורד קנינגהם תפס את השד של כביש ארבע עשרה.  זה שבכלל שד, ובמיוחד מכביש ארבע עשרה נפל למלכודת, לכשעצמו אירוע יוצא דופן. אבל עובדה שעשה זאת קנינגהם הצעיר, שתיין ופרחח ידוע, הופך את המאורע הזה למפליא באמת. אך ...

    איש אחד שאל את חברו לעבודה: " חיפשתי הרבה זמן מורה והנה נדמה שמצאתי, אבל איך אדע אם מורה זה אמיתי?" ענה לו חברו: "שפוך עליו דלי מים" צחק האיש. צחק גם חברו והלכו שניהם שמחים, איש איש לדרכו.