פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
איש אחד שאל את חברו לעבודה: " חיפשתי הרבה זמן מורה והנה נדמה שמצאתי, אבל איך אדע אם מורה זה אמיתי?"
ענה לו חברו: "שפוך עליו דלי מים"
צחק האיש. צחק גם חברו והלכו שניהם שמחים, איש איש לדרכו.
איש אחד שאל את חברו לעבודה: " חיפשתי הרבה זמן מורה והנה נדמה שמצאתי, אבל איך אדע אם מורה זה אמיתי?"
ענה לו חברו: "שפוך עליו דלי מים"
צחק האיש. צחק גם חברו והלכו שניהם שמחים, איש איש לדרכו.
אני אוהבת את סיפורי הזן האלה הקצרצרים, שצריך ללעוס היטב בשביל להבין.ולא תמיד ברור, אבל הלא ברור גם בסדר.
לוסי, סליחה שאני מתערבת במקום גרא. האם את מכירה את האימרה: "אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו"?
אולי עכשו תביני יותר
🙂
כן, על זה חשבתי אבל לא הייתי בטוחה. אני שמחה שהבנתי.
ללוסי
לוסי יקרה, פעם בא אלי בחור מעבודה ושאל איך יידע שהמורה שלו נכון עבורו. זה בדיוק מה שאמרתי לו. אם יכעס – הוא לא, כי יש דבר יסודי אדיר ביחסים בין מורה לתלמיד, כרכים נכתבו על זה בכל הדתות. נדיר המורה, נדיר גם התלמיד ונדיר עוד יותר גם המפגש ביניהם. האם אפשר בלי? זה נדיר עוד ועוד יותר. זה המצב
חחחחחחח…
ויופי של צילום.
לא תאמיני איפה זה צולם. מתחת לאפם של אלפים רבים. כנראה הייתה זאת העין שרוצה לראות
אחלה סיפור . יותר טוב מזה : אם תפגוש את הבודהה בדרך הרוג אותו.
שמלת פליסה תרבותית לאדמה. מטח גשם אחד והיא חוזרת לעצמיותה הבלתי נשלטת.
תודה
מירי
סיפור זן חכם והתמונה מרגיעה ,כמה חום !
חנה יקרה, זה נכתב כסיפור זן ומושפע משם. התכוונת לְחוּם או לְחוֹם?
שניהם שולטים בצילום. והסיפור – על אהבה יציבה שבאה משלמותו של המורה. שני הצבעים האלה יש גם בסיפור.
טבע טוב ומורה נכון. השאר יבוא. מה את חושבת?
גרא יקר
אני חושבת אחרת.
הטבע כאן חרוש ומעובד ורק מזל שהשפעתנו עליו זמנית.
ומורה טוב הוא זה שמוציא אותך לדרך משלך . בלעדיו .
בודהה עצמו התנגד להדגשתו הרבה מידי וביקש מתלמיד ליד מיטת מיתתו לקרוע את הכתבים שהכילו ציטוטים ושתלמיד אחד ליד המיטה עוד המשיך בכתיבתם.
נכון שיש צורך עז . נכון שצריך מידי פעם מורה , אבל דוקא צחוקם של השניים בסוף התפרש אצלי כמו שכתבתי. יעני עזוב אותך ממורה ויילכו שניהם שמחים איש לדרכו.איש לדרכו .איש לדרכו.
מירי, מירי, למה אנחנו לא נפגשים באיזה חוג לפלוסופיה… ראי נא תגובות בסביבה. גם כיוון שלך בסדר גמור. למה לא? כל כיוון חקירה מוביל לאנשהו. נמשיך
גרא יקר
תגובות הסביבה אף פעם לא השפיעו על פרשנותי. נחמד להתווכח איתך ואתה כבר מראה סימני מורות טובים . מוכן לקבל דלי מים על האגו. עמדת במבחן…
יש משהו בויכוח אינטרנטי שמקל עלי . אני פחות מושפעת מתכונות הדובר מולי. כל אחד והעדפותיו.
צילום נפלא, ריח אדמה מתוחחת, פרגמנט זני יפה היכול להצמיח תובנה כמו האדמה את פריה
תודה על התגובה היפה והמבינה. הסיפור באמת מבוסס על המסורת העתיקה מן המזרח ומצורה של סיפורי זן, אבל הוא לא ממש מורכב. זיהוי של מורה אמת תמיד היה נושא לחקירה במזרח. אולי בגלל חשיבותו הגורלית כמעט.
שאלה מצוינת מהו מורה טוב ומהו המרחק בין הפה והלב
לפי מסורת המזרח, מורה אמת יקר לתלמיד כמו אב ואם. אבוי, ספרים רבים נכתבו וקוביה כאן קטנה מדי…
גרא צילום יפהפה
צריכה עוד מילת הסבר לסיפור, בבקשה
אם תגובתו של המורה(אחרי הדלי…) תהיה ללא כעס כלל – יש לו סיכוי…
אם אהבתו תשאר ללא שינוי – יש לו עוד יותר סיכוי.
תודה על ההסבר גרא
משונים סיפורי הזן האלה, מאד קשים לעיכול
סיפור רטוב 🙂
:))))
נהדר!
באמת יש כמה אנשים (הזויים) שאני צריך לרוקן עליהם דלי מים…
לבדוק אם הם אמיתיים.
שיטה מצויינת. אחרי הדלי מאוד קל להחליט: להתקרב, להתרחק או לברוח.
בדוק!
איזה צילום נפלא, כמו הספור, האמת הפשוטה הנמצאת מתחת לאפנו, אם רק נביט, נשים לב,המורה הטוב הוא זה שיקבל אותנו גם אם נכעיס אותו
איזה יופי חני, בול! אבל לא נצליח להכעים מורה אמיתי. לפחות כך אומרת המסורת.
גרא, אני מקווה שהיום לא יעופו דליים של מים…:)))
מצאתי… 🙂
אכן אם המורה ימשיך להיות המורה של התלמיד שהרטיב וצינן אותו הוא מורה.
משל שנון.
תודה איציק,
רוחו ישאר בשיווי נפש ושום דבר לא ישתנה מבחינתו. אפשר לדמיין אדם נטול אגו? מזעזע, לא?
אציק, לא בא לך לפרסם איזה סיפור ילדים שכאילו נכתב ע"י ילד, אפילו ילד גדול? אני זוכר אחד מהם.
גרא, היום הבנתי קצת יותר את הסיפור :
תלמידה שפכה עלי דלי מים…
ובאמת חשבתי על הסיפור ועל פרשנותך
תודה
גרא יקירי, יופי של סיפור על המורה והדלי, שיעור על עולם רגוע וטוב יותר. אבל אני חוששת שגם אני הייתי נכשלת בבחינה הזאת 🙂
נעמי, נעמי, בואי נעלה על איזה הר ונראה על מי אפשר לשפוך קצת מיים ולא לקבל בחזרה איזה חבית של לבה בוערת… הכל בגלל שכדור הארץ התחמם נורא.
ברוכה החוזרת לחיים המצחיקים האלה.
הי גרא,
תלמידה צעקה לי בהפתעה באוזן, תלמידה תקעה לי עיפרון בזרוע,
תלמידה זרקה עלי כסא.
אני מתה על התלמידה הזאת ואני בטח המורה בשבילה רק ש…
מאז מי רוצה להיות בכלל מורה?
מבינה את הסיפור, מבינה שהוא רק סיפור אבל הבדיקה הזאת ממש לא מוצאת חן בעיניי. עיניים נוצצות זה לא מספיק בתור בדיקת המים?
:0)
סיגל יקרה, לא מדובר כאן על אלימות בשום צורה. מדובר על המסורת העתיקה מן המזרח והשאלה הקשה של איך למצוא מורה רוחני אמיתי ולא מתחזה. הסיפור אולי מתאים לפתרון של זן, הוא מדגיש את הקושי, אך לרוב מדובר באינטואיציה.
המממממ… מורה לחיים? שיטה מצוינת 🙂