פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
אני רץ על הגשר
או הגשר רץ לקראתי
אני צוחק אל הרוח
או הרוח שורקת בתוכי
כאשר אני עוצר
האדמה בעיניי נעצרת
אני משוטט בגשם
והגשם נובע מתוכי
אני הולך מול הזרם
והזרם גועש מראשי
אם תרצי פעם כל אלה
תמצאי שם בטוח אותי
ציור: איריס קובליו
אני רץ על הגשר
או הגשר רץ לקראתי
אני צוחק אל הרוח
או הרוח שורקת בתוכי
כאשר אני עוצר
האדמה בעיניי נעצרת
אני משוטט בגשם
והגשם נובע מתוכי
אני הולך מול הזרם
והזרם גועש מראשי
אם תרצי פעם כל אלה
תמצאי שם בטוח אותי
ציור: איריס קובליו
שיר זן. תמונת זן.
תודה שירה יקרה. יכול להיות, לא חשבתי על זן. אומרים שאחרי עזיבה, הגוף הולך לאדמה, השערות לעצים וצמחים, הראיה – לשמש וכוי. ושכל אלה – מנטאלי בעצם. ושאהבה חוזרת לאהבה גדולה יותר. למקור.
אמרתי לך שאני מוזר. ויותר מזה …
הי גרא, מתנצלת שהתגובה שלי היא סקרנות אבל מה משמעות הכוכבית? מהם שיעורי בית עם יונה וולך?
אני לומד. קיבלנו להמשיך שיר של יונה וולך. לא. לא הכרתי אותה. אבל בעוד 60 שנה נפגש ואגיש לה פרח יפה.
סליחה סיגל יקרה, תגובות קופצות ללא שליטה עצמית. עניתי לך כבר. קיבלנו שורה ראשונה בשיעור והמשכנו. רק למחרת ידעתי שזאת שורה של יונה וולך.
אני חושב שיש המון דברים מיסטיים בשירים שלה. זה מוכיח שגם שירה היא די מיסטית לפעמים, ומאפשרת ביטוי מיוחד שקשה לומר ישירות.
תודה על התערבות לתגובות של מישהו מתחסד. לפעמים אנשים לא מבינים איזה נזק עיוור וקשה אפשר לגרום לזולת ע"י ביקורת רצחנית. רוצחים במילים מסוכנים לא פחות מרוצחים בדם – דעתי.
ואת זה היטיבה יונה וולך לתאר בשיררה "יונתן"בתאור הרצח שמבצעים הילדים באמצעים הכי מעודנים :ענפי גלדיולה וניר מרשרש, רצח בכפפות של משי מתוך צדקנות ותמימות ומשחק ,הוא הרצח הכי אכזרי,גרא נתעודד באנשים הטובים באמצע הדרך והם רבים
בשירה -תיקון טעות
תודה חנה יקרה, באמת לא ידעתי שהשורה הראשונה היא של יונה וולך. קיבלנו שורה בשיעור שירה והתבקשנו להמשיך.
תודה על התמיכה. אולי אני אוריד פוסט זה. נורה סוער ולא מבינים אותו ממש ובצדק. אפשר לכתוב לך במייל?
אני רץ על הגשר
והילדים אחרי
יונתן
יונתן הם קוראים
קצת דם
רק קצת דם לקינוח
לקינוח הדבש
אני מסכים רק לחור של נעץ
אבל הילדים רוצים
והם ילדים
ואני יונתן
הם כורתים את ראשי
והם כורתים את ראשי בענף
בענף גלדיולה ואוספים את ראשי
בשני ענפי גלדיולה ואורזים
את ראשי בניר מרשרש
יונתן
יונתן הם אומרים
באמת תסלח לנו
לא תארנו לעצמנו שאתה כזה.
מעציבה דווקא תגובתך. האם לדעתך כל מי שכותב שיר הוא במחשבה שהוא משורר?האם פרסום כאן הוא בשביל ציונים? מה מפריע לך שאדם פותח בלוג ומפרסם בו שירים שהוא כותב ומביעים אותו? אגב, גם תגובות מביעים אדם, ומה יותר חשוב בעולם? אדם או תואר?
אני לא יודעת מה שערי הבית, ולא חשוב לי השיר שכבבת גרא, בעיני טוב מאוד "כאשר אני עוצר האדמה בעיני נעצרת" משפט נפלא, מחכה לעוד שירים שלך, שנעשים טובים מפעם לפעם!
בגלל עודף התרגשות מהתגובות הקודמות יצאו לי טעויות, התכוונתי "שעורי הבית" שלא חשוב לי מהם, חשוב בעיני השיר שנכתב.
חני יקרה,
קיבלנו שורה ראשונה בשיעור וביקשו להשלים שיר. אפילו לא ידעתי, כי בור אני, שזאת שורה של יונה וולך. לכן הרגשתי חופשי לגמרי.
ואת יודעת, אני חושב שכתיבה חשובה לאדם עצמו קודם כל. שאר הדברים גם חשובים, אך פחות. זה משנה המון דברים.
גם אותי ובזה יופיו של השיר.
הי אביטל הנחמדה. רציתי לומר לך שאת בטח חושבת כמוני: הכל לטובה, אפילו אם לא יודעים למה. ולרוב – לא יודעים.
תודה לך.
אם תפתח שיח פתוח – אגיב. לא אדבר לאוויר. מה כבר אפשר להסביר לאוויר צודק, צדיק ומצטדק? שלח מייל. אני לא נושך.
בעל הבלוג אץ רץ,ולא על הגשר,אלא אל המחשב למחוק תגובות ביקורתיות.הזן =בודהיזם מצטיין בסובלנותו וביכולתו להפנים ביקורת
אהבתי את השיר, משהו אינו קולח בשתי השורות האחרונות. הפורטרט של איריס מעניין.
אהבתי את הספק בשיר.וגם המחשבה שכשלא נהייה חלקיקים מאתנו נשארים עם הנשארים.