בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
הפרש ( כרית על קסת)
עֲבוֹדוֹת פִּסּוּל
פַּלְמְסְטְרוֹם מְעַצֵּב מִנּוֹצוֹת הַקֶּסֶת
פְּסָלִים שֶׁל שַׁיִשׁ כִּבְמִפְסֶלֶת:
אֵלִים, חַיּוֹת, סוּס וְרוֹכְבוֹ, כְּמוֹ מִבַּזֶּלֶת…
מֵאִלְתֵּר הוּא מִפְּלוּמָה שְׁעִיעַה
דְּמֻיּוֹת: נָסוֹג: מוֹצֵא רְאָיָה
מָה רַב בּוֹ כֹּחַ הַבְּרִיאָה.
וּבְשַׂחֵק מוּלוֹ אוֹר וְצֵל
יוֹפַע לוֹ פָּרַשׁ, כּוּשִׁי אוֹ אֵל,
רֹאשׁ שֶׁל גְּבֶרֶת, כְּפִיר, אֶרְאֵל.
לוּ פַּסָּל יָצַר כָּל אֵלֶּה,
הָיָה הוּא לְיָוָן, לְרוֹמָא פֶּלֶא,
לִרְאוֹתָם עֵין אָבוֹת לֹא תֵּלֶא.
Bildhauerisches Palmström haut aus seinen Federbetten, sozusagen, Marmorimpressionen: Götter, Menschen, Bestien und Dämonen. Aus dem Stegreif faßt er in die Daunen des Plumeaus und springt zurück, zu prüfen, leuchterschwingend, seine Schöpferlaunen. Und im Spiel der Lichter und der Schatten schaut er Zeuse, Ritter und Mulatten, Tigerköpfe, Putten und Madonnen… träumt: wenn Bildner all dies wirklich schüfen, würden sie den Ruhm des Alters retten, würden Rom und Hellas übersonnen