בננות - בלוגים / / דמויות מאיטליה – רשמי טיול ( כמו של גיורא?).
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

דמויות מאיטליה – רשמי טיול ( כמו של גיורא?).

 

 

 

 

 

 

 זו מעין  תחרות עם מר גיורא פישר, או קבלת השראה מהפרסום שבידו לרגל מסעו המעשיר באיטליה.
גם אני הייתי באיטליה – כמה פעמים – וחזרתי משם מלא רשמים.

הנה כמה תמונות שהבאתי אתי משם:


1)
תמונת יוליה של רומיאו: Juliette Capulette   עומדת בחצר בית    .Verona – ב   יש לי גם תמונה של המרפסת תחתיה רומיאו עמד ונשא את המונולג ששקספיר רשם מפיו.

 

בוורונה החלטנו לשנות ( המשנה עליו הראיה), ובמקום ללכת למסעדה הלכנו לקנות מצרכים במין שוק מְקֻרֶה  עם מבחר דברים טובים: ישבנו על ספסל בכיכר המרכזית של וורונה והיטבנו לבנו  במאכלים לשובע ולתיאבון.

 

2) תמונת אהובת דנטה אליגיירי, היא ביאטריצ'ה, –  לוליטה מימי הבינים. מקום מחזה אהבתם –פירנצה.

 

3) אהובה אחרת, אהובת האלהים היא המדונה*, שעמדה בCalle,    היא סמטה עזובה בוונציה וחיכתה לנדבות מיד הקהל העובר – אלא שבקושי עבר שם איש – רק אני פתחתי ארנק ועיניים ולב למראיה, וכתבתי שיר: ושניגשתי לשלשל את המעות  למתקן הקטן שעמד לצורך כך לרגליה, היא התיישרה ולחצה לי ידיים. לא כל אחד יכול לספר לקהל המתלהב של הבננות שהמדונה, היא אם ישוע, כלת האלהים עצמה, ולחילופין מריה מגדלנה, לפחות,  לחצה את ידו!!!!

 

4) דמות אחרת הוא של Savonarola  מהעיר  Ferrara. היה מטיף גדול. גמר על המוקד.

5) שני סוחרים מוונציה. הבאתי את התמונה כדי שתכירו את העם האיטלקי.

 

 

 

6) – Bachhino –  בתור מעין חתימה –   הוא Bachhus  הקטן, הוא תמונת  Pietro Barbino, ליצן החצר של בית מדיצ'י,  פסל  (המשמש אותי כחתימתי במקומות אחדים) בגןBoboli  בפירנצה.

 

 

 

 

כמובן, יש עוד – אבל  די באלה, כדי שלא להכביד מדי על המערכת.

  

* Madonna

 

She sat down, our Lady, on a stepstone,

At the corner of the street, munching on a sandwich

Of a hotdog in a slice of very white bread,

At the corner of Calle Pieta, Venice:

This is presumably her dinner (or lunch?)

 

All the day along she stood, a living sculpture: her legs ache,

And still the whole day before her; she has to earn her day,

(maybe she has small children at home).

The alms are scarce,

Maybe another corner would be more profitable,

Still, this one is so calm, it more becomes her,:

No crowds here gather, – the street is mostly empty –

It has almost an aura,

A halo of holiness.

 

Her face seems calm: her figure warms somehow my heart. Only standing nearer

One discerns its being but a mask, scintillating in a dark hue of gold.

Nevertheless her face binds me: I stand dumb, heart-stricken, cannot move my legs:

Enticed by her beauty, by the freshness,

By the purity her face is radiating.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. איריס אליה כהן

    יופי. טוב לראות:)

  2. אומי לייסנר

    השיר מאד נוגע

  3. גיורא פישר

    שלום משה
    עושה תחרות למי יש יותר גדול, אהה?
    תמונות נהדרות ושיר יפיפה. כל הכבוד!
    אגב, בקשר להערה קודמת שלך: אני לא יודע כמה "כניסות" יש לכל פוסט שלך, אך דע! לפחות שתיים מהן שלי.
    כבר כתבתי לך שאני מאד מעריך את עבודת התרגום המקצועית שלך.
    מה לעשות ואני לא משתגע על יצירותיו של הבדחן הפילוסוף?
    שבת שלום
    גיורא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן