שֶׂה הַיָּרֵחַ
שֶׂה יָרֵחַ בְּשָׂדֶה רָחָב
מְחַכֶּה לַגַּז עַכְשָׁו.
הַשֶּׂה.
שֶׂה יָרֵחַ תָּלַשׁ קְנֵה קַשׁ,
הוּא שָׁב הַבַּיְתָה כְּמוֹ חָדָשׁ.
הַשֶּׂה.
הוּא קָם, כְּמֵחֲלוֹם הָלוּם;
"אֲנִי הוּא סִבַּת כָּל הַיְּקוּם":
הַשֶּׂה.
לַבֹּקֶר הִלְבִּין. לִבּוֹ נָדַם,
גַּם שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן נֶאְדַּם.
הַשֶּׂה.
Das Mondschaf
Das Mondschaf steht auf weiter Flur.
Es harrt und harrt der großen Schur.
Das Mondschaf.
Das Mondschaf rupft sich einen Halm
Und geht dann heim auf seine Alm.
Das Mondschaf.
Das Mondschaf spricht zu sich im Traum:
»Ich bin des Weltalls dunkler Raum.»
Das Mondschaf.
Das Mondschaf liegt am Morgen tot.
Sein Leib ist weiß, die Sonn' ist rot.
Das Mondschaf.
משולחן המתרגם.
ברצוני להציג לפני קוראים תחבולה ספרותית,
קראתיו " Criss-cross rhyme"
שרשי הענין הם בנסיונות המתרגם לתרגם. לפניו אוסף פתרונות, מהם הוא בוחר. תוך כך נאספים על שולחנו פתרונות אחדים, הפרושים לפניו לבחירה.
יש בהם טובים יותר ויש פחות.
על אחדים חבל לו לוותר.
מאידך, כמובן, לא הכל נספג לתוך השורה שיש לתרגם.
יש חומרים הנפגשים ( יש המתנגשים, אך נדבר נא באלה המשלימים אחד את השני). נדבר באלה שאינם בתרגום – אך ישנם שם בכל זאת.
כפי ששמו מעיד, Criss-cross rhyme הוא חרוז – או שורה – בו משתתפים אלמנטים אחדים. הם קיימים: הם מכסים האחד על השני והם רומזים האחד על השני. זה, נראה לי, מעשיר את השיר.
בשיר דלעיל – דוגמא.
במקור: …die Sonn ist rot. ראה סוף השיר. "השמש אדומה".
שמש בגבעון דום.
השיר הוא על הירח. ( המשורר מגשים אותו, מאניש אותו, אך זה איננו מעניננו כאן).
השיר הוא על הירח, ובסופו מופיע השמש- אדומה ( בעברית השמש הוא זו"נ).
קרוב: השמש בגבעון עומד אדום. הוא נעצר על שפת האופק כדי שלוחמי ישראל יהא בידם סיפק לסיים את הקרב במועדו.
השמש עומד, הירח מת לו. גופו מלבין, ( תופעות שמימיות שונות בשירו של המשורר), אך השמש אדום, חי, בוער.
נדם-נאדם. שמש-ירח. אדום-לבן. ניגודים מתאחים בשיר ומתעשרים זה מזה וחלקית גם נרמזים זה מזה. נאדם-עומד, דומם.
שמש בגבעון דום – לא הכל נכנס, אך הקורא את המילה "נאדם" עולה על דעתו המילה "עומד".
ז. מ. ש. ל.
היי משה
פיוט,
מאוד נהנתי לקרא על המעבדה שלך, ניראה שהיא עובדת מלא.
להתראות טובה
אני לגמרי מסכימה אתך.אף אני מאד נהניתי
עפרה