שירה Ex tempore
הערה: Ex tempore" " – פירושו מעשה אמנות שנולד ללא הכנה מוקדמת.
מעשה שהיה כך היה: קראתי מאמר על שירה אידית, דווקע, ובמאמר על שירתו של משורר בשם "דער נסתר". אין לי ענין בו, במסגרת דבריי עתה, ולא בשירתו, אלא בחריזתו.
המאמר מספר על שיר שנכתב בחריזה מיוחדת, כזו:
אבאבגדהדהו
גגזחזדגטדטו
הערה: המשורר מרוב דאגתו לַחֲרֹז באופן די מיוחד, שכח שורה אחת מסכנה, אלמנה ויתומה (ח), ללא בן זוג חורז.
זה לא מנע ממני ליהפך מאותגר. אני אוהב מיני אתגרים כאלה – לחרוז לפי דגם קבוע מראש ולהדביק לסכימה ( דֶּגֶם) שיר.
מה בא לעזרי? הצעה לטייל בטבע – הצעה שבאה בדיוק אחר שביוזמת בתי עשינו טיול כזה בטבע, אחר ( בעצם תוך כדי) ימי גשם . מכאן שם השיר – – טיול בטבע.
העליתי את השיר ממנו ובו – Ex tempore – ישירות ( רק חרוז אחד עיכב, אותו נאלצתי להחליף, כי לא נזכרתי מה הוא השיר העברי הכולל את המילה : "עֲדֵי גֶּמֶר", שחשבתי אולי לשלבו).
והנה השיר:
א לוּ אָמַרְתְּ: נֵלֵךְ נָא, וְגַם אַל נַעֲצוֹרָה,
ב נָשִׂימָה פַּעֲמֵינוּ לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה,
א וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ נִרְקֹד נָא הוֹרֶה,
ב אוּלַי כָּל זֶה יַעַל לָנוּ אֲרוּכָה,
ג רַעֲנָנִים נִצְעַד בְּגֶשֶׁם הָאָבִיב,
ד בֵּינוֹת בְּרוֹשִׁים, חֻרְשָׁה, עֲשָׂבִים וּפְרָחִים,
ה קוֹלוֹת מִינֵי אוֹחַ, וְתַנִּים, יְלַוּוּנוּ
ד וְלִבְלוּב הָעֵצִים וִירַק נְטָעִים רַכִּים:
ה הוֹ, עָבִים מִלְּמַעְלָה לִנְשֹׁם עָמֹק צַוּוּנוּ!
ו כָּךְ נִצְעַד בַּיּוֹם וְלֹא יֶחְדַּל מִפִּינוּ שִׁיר.
ג מָה יִיפ אָז הָעוֹלָם, וְכָל אֲשֶׁר סָבִיב!
ג כָּל שֶׁהָאֵל בָּרָא, יַעַל וְיַשְׂגִּיב!
ז בַּיּוֹם זִיו הַשֶּׁמֶשׁ, וּבַלַּיִל – כּוֹכָבִים;
ח נַעַר וְנַעֲרָה יָד בְּיָד, חֲבוּקִים בְּיַחַד,
ז יִצְעֲדוּ, יֵשְׁבוּ בַּטָּל לָנוּחַ, לֹא רָבִים;
ד יִתְפַּלְּאוּ מִכָּל צֶמַח, מֵאֵזוֹב וְּשְׁרָכִים,
ג יֵהָנוּ מֵאֵגֶל טַל עַל עָלֶה וְעֵץ, מִכָּל רָבִיב,
ט וְלִמְנוּחָה יִטּוּ בַּצֵּל לִשְׁכַּב זוֹ לְיַד זֶה;
ד כִּי יַחַד לָשֶׁבֶת וְלִנְטוֹת בְּצֵל הַיּוֹם – חָבִיב!
ט וּבְסִכּוּם: לוּ אֲנִי שָׁם, הָיִיתִי עֵד לַמַּחֲזֶה,
ו לֹא הָיִינוּ סָבִים וְחוֹזְרִים לְעוֹלָם לָעִיר.
יש שהגדירו מעשה אמנות כעשייה חופשית ורבת דמיון תוך ציות לכללים – לעתים החמורים ביותר.
אני רואה שאין מתפעלים מההישג הטכני (מארג החריזה ) ומריח האביב הנודף מבין שורות שיר זה.
בזוכרנו את מורנו ( מנטור) (והוא אמיר אור שהיה מכריז על תחרויות ברשת), אני מציע תחרות כתיבת שירים על דוגמת החריזה שבשיר זה ( בלי הנחות! ובלי אנחות!) אולי אתם תעשו טוב יותר – ותבוא עליכם/ן הברכה.
הי משה,
למה אין מתפעלים? הנה אני כאן להתפעל ולהשתתף במשחק אז שניה…
בבקשה:)
א אכתוב לי שיר לפי כללים
ב של חריזה מאוד נוקשה
א ולא אצא מהכלים
ב הן זו לא בקשה קשה.
ג על מה השיר? הלא תשאל, ואענה
ד השיר יהיה קצת ארס פואטי
ה כי אין נושא אשר הוגדר
ד באמצע אנשנש ספגטי
ה (זאת לא תדע אם לא אומר).
ו החריזה יאמרו כולם היא למופת
ג אך בשלב הזה כבר אתענה
ג על שאלה אשר נותרה בלי מענה
ז אך לא לדאוג אני בקו בריאות
ח (אולי קצת משתעלת לא סיפור גדול)
ז וגם אם את השיר כתבה בי רוח שטות
ד הנה אני לא משתעלת, כן, נרפאתי!
ג ידעתי, זו כתיבה ממנה אהנה
ט ואם השיר יצא לא טוב, שטויות
ד מהנייר אוכל ליצור קונפטי.
ט אז מקפלת את עצמי בלי בעיות
ו ואת השיר מוסרת לשופט:)
סיגלי, )V(,
כה לחי! נהדר! ולוואי ועוד יצטרפו!!! (או שמא רק לך בלבד עוד מהרוח הספורטיבית הנחוצה כה למעשה, עם מידת ההומור והקלילות!! תודה!) משה