שְׁנֵי רַמָּנִים

אֱלֵי צָרְפַת  שְׁנֵי  רַמָּנִים

מִשְּׁבִי הַצַּאר הֵם שָׁבוּ

לִגְבוּל אַרְצוֹת הַגֶּרְמָנִים.

 מְאֹד הֵם הִתְעַצָּבוּ.

.

אָבְדָה, הוּבְסָה צָרְפַת.

נִשְׁבָּה בַּקְרָב הַמַּצְבִּיא הָרָם:

הַגְּרַנְד אַרְמֵה כֻּתַת.

לְשֶׁמַע הַבְּשׁוֹרָה.

אֶחָד אָמַר: "פִּצְעֵי שׂוֹרֵף.

כֹּה רֵעַ לִי, הוֹ, כֹּה רַע".

הַלְוַאי אִתְּךָ אָמוּת!

אִם כִּי לִי בַּיִת – כֹּה רָחַק!

אִשָּׁה וּבֶן-יַתְמוּת".

עַל אַחַת בִּלְבַד תַּן תְּשׁוּבָה:

יִקְבּוֹץ לְיַד מִי שֶׁיִּרְעַב:

אַךְ קֵיסָרִי נָשְׁבָה!

אִם אֶסָּפֶה עַתָּה,

קָחֵנִי עִמְּךָ אֶל צָרְפַת,

קָבְרֵנִי בְּאַדְמָתָהּ.

עֲנֹד נָא עַל לִבִּי.

אֶת הָרוֹבֶה שִׂים בִּימִינִי,

 וַחֲגֹר חַרְבִּי.

בַּעֲמִידָה זְקוּפָה,

עַד סוּס יִצְהַל, תּוֹתָח יִרְעֹם,

יוֹצְאִים לַהַתְקָפָה.

הַקֵּיסָר,מֻקָּף גְּדוּדוֹ,

וַאֲנִי אָקוּם, חָמוּשׁ, מִקֶּבֶר,

 אֵצֵא לִלְחֹם שׁוּב לְצִדּוֹ".

 

Die Grenadiere

Heinrich Heine

Nach Frankreich zogen zwei Grenadier',
Die waren in Rußland gefangen.
Und als sie kamen ins deutsche Quartier,
Sie ließen die Köpfe hangen.

Da hörten sie beide die traurige Mär:
Daß Frankreich verloren gegangen,
Besiegt und geschlagen das tapfere] Heer
Und der Kaiser, der Kaiser gefangen.

 Da weinten zusammen die Grenadier
Wohl ob der kläglichen Kunde.
Der eine sprach: »Wie weh wird mir,
Wie brennt meine alte Wunde!« 

Der andre sprach: »Das Lied ist aus,
Auch ich möcht mit dir sterben,
Doch hab ich Weib und Kind zu Haus,
Die ohne mich verderben.«

 »Was scheert mich Weib, was scheert mich Kind,
Ich trage weit bess'res Verlangen;
Laß sie betteln gehn, wenn sie hungrig sind -
Mein Kaiser, mein Kaiser gefangen!

 Gewähr mir, Bruder, eine Bitt':
Wenn ich jetzt sterben werde,
So nimm meine Leiche nach Frankreich mit,
Begrab' mich in Frankreichs Erde.

 Das Ehrenkreuz am roten Band
Sollst du aufs Herz mir legen;
Die Flinte gib mir in die Hand,
Und gürt' mir um den Degen.

 So will ich liegen und horchen still,
Wie eine Schildwach, im Grabe,
Bis einst ich höre Kanonengebrüll,
Und wiehernder Rosse Getrabe.

 Dann reitet mein Kaiser wohl über mein Grab,
Viel Schwerter klirren und blitzen;
Dann steig ich gewaffnet hervor aus dem Grab -
Den Kaiser, den Kaiser zu schützen!«

אֱלֵי צָרְפַת שֵׁנִי רַמָּנִים

שְׁמוּעָה רָעָה הִגִּיעָתָם:

שְׁנֵיהֶם בָּכוּ מֵרֹב כְּאֵב

שֵׁנִי אָמַר: "זֶה סוֹף מִשְׂחָק.

"מָה לִי אִשָּׁה וּמָה לִי טַף,

הַבֶּטַח לִי, אָח, אַךְ הָאַחַת:

אוֹת גְּבוּרָתִי עַל חוּט שָׁנִי

כָּךְ אֶשְׁכַּב, אַקְשִׁיב בְּדֹם

אָז יִרְכַּב מֵעַל קִבְרִי

Die