בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
אני יודע שלא כל קוראיי עלומי שם ולא כולם וירטואליים. אחדים באמת קיימים ונותנים לעתים, לשמחתי, אות. לאלה ולאלה אני כותב ומשתף אותם ( ר"ל אינני משתף רק דמויות לא-ממש-קיימות., שקיימים רק בצורת מספר קוראים – דמויות הלקוחות כאילו מעולם הדמיון…) בשמחותיי והצלחותיי: אז הנה:
קיבלתי מכתב מארץ רחוקה, מישהו שכמובן אינני מכירו ולא חלמתי על קיומו – מישהו שאפילו איננו בן ברית, אך מצא אותי בדפי אינטרנט כלשהם וקרא מתרגומיי.
שיר טוב , בין אנשים טובים, נכוחים, פתוחי לב ובעלי דעת עובר גבולות ומקשר עמים, דתות, גילים, שפות, חוויות. אגב, גם בני אדם.
כל השבחים לו!! גוי קורא עברית, אדם קורא שירה, מקדיש עתותיו לעיין בעבודות של אדם זר לו, – מגיע לו אות כבוד, לדעתי.
הוא קרא בשיר שאני מצרף כאן – זה עבורי מעין עליה לקבר המשורר . ואולי אני מפרסמו שנית – מאי נפקא מינא? כאילו אני עולה בשנית ( ואולי לא רק בשנית?) לקברו.
השיר נכתב תוך שהמשורר גוייס בהונגריה לעבודות כפייה.
הוא נלקח לעבודות ביוגוסלביה. מת תוך צעידת-מות בדרך לגרמניה, בעיר ההונגרית Abda, קרוב לגבול האוסטרי.
