על פרשת המים

לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו.

"נֶפֶשׁ הָאָדָם

הִיא כְּמוֹ הַמַּיִם:

הִיא בָּאָה מֵהַשָּׁמַיִם

וּלְשָׁם חוֹזֶרֶת

כִּי עָלֶיהָ לְשׁוּב מַטָּה

אֶל הָאֲדָמָה,

לְתָמִיד מְשַׁנָּה צוּרָתָהּ".

הָאָנוֹמַלְיוֹת שֶׁל הַמַּיִם .

מאת מ. ג.

חֹמֶר חֲסַר צוּרָה. בַּחֹם הוּא מִתְכַּוֵּץ. אַחַר כָּךְ מִתְפַּשֵּׁט כְּכָל

שֶׁקַּר יוֹתֵר . וְעוֹד . קִרְאוּ .

כָּךְ לָמַדְתִּי בַּשִּׁעוּרִים עַל הַטֶּבַע.

אַךְ גַּם רָצוֹן אֵין לוֹ. גּוּפִים

בְּמַצְּבֵי צְבִירָה שׁוֹנִים שׁוֹאֲפִים אֶל עַל, אוֹ נִצָּבִים

(כְּעֵצִים וּפְרָחִים, כִּגְבִישֵׁי הַקְּרִיסְטָל, כְּהָרִים, כְּאָדָם),

מִתְנַגְּדִים לַלַּחַץ, קַשִּׁים בְּמִדּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל קַשְׁיוּת.

הַיַּהֲלוֹם (הַקָּשֶׁה מִכָּל) מוּל הַנְּחֹשֶׁת –(אַף אִם זוֹ רַק מַתֶּכֶת רַכָּה),

מְגַלִּים הִתְנַגְּדוּת. אֵינָם מְוַתְּרִים עַל יִחוּד.

אַךְ לֹא כֵּן הַמַּיִם; הֵם עוֹטִים

כָּל צוּרָה, לְפִי הַכְּלִי;

הֵם זוֹרְמִים כִּנְטִיַּת הַקַּרְקַע, אֶל שֶׁהַמִּקְרֶה יוֹבִילֵם:

תַּחַת כָּל לַחַץ הֵם נְמַסִּים, בּוֹרְחִים לְכָל כִּוּוּן:

אַךְ כְּבָר מוּבָן עַד כַּמָּה הַשְׁפָּעַת הַסְּבִיבָה עֲלֵיהֶם קוֹבַעַת:

מַנְמִיכִים קוֹמָתָם, אַחַת פְּנֵיהֶם עִם הַקַּרְקַע.

וְאוּלַי בְּמַצְּבֵי הַצְּבִירָה הָאֲחֵרִים – בָּהֶם הַהִתְנַגְּדוּת.

אִם קַר מַדֵּי, הֵם קוֹפְאִים, וְהַמַּגָּע עִמָּם

הַרְבֵּה פָּחוֹת נָעִים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל. הֵם הוֹפְכִים עֹרֶף.

אוֹ אִם חַם, הֵם סְתָם מִתְאַדִּים, וְאַף אֵינָם כָּאן יוֹתֵר.

שיר הרוחות על המים (יוהן וולפגנג גיתה)

בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם