בננות - בלוגים / / למה התכוון המשורר? ( המשורר הוא היינה כמובן, זה תרגום שיר מס' 83, +2=85, חסרים עוד 5, עוד מעט החגיגה.
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

למה התכוון המשורר? ( המשורר הוא היינה כמובן, זה תרגום שיר מס' 83, +2=85, חסרים עוד 5, עוד מעט החגיגה.

למה התכוון המשורר? ( המשורר הוא היינה כמובן, זה  תרגום שיר מס' 83, +2=85, חסרים עוד 5,  עוד מעט החגיגה).

83

עַל יָדִי גֵּר דּוֹן הֶנְרִיקֶה –
 "יָפֶה" קוֹרְאִים לוֹ הַבְּרִיּוֹת.
יַחַד שׁוֹכְנִים חֲדָרֵינוּ:
קִירוֹת בֵּינָם כִּנְיָרוֹת.

 מַסְמִיקוֹת בְּסָלָמָנְקָה

בְּעוֹבְרוֹ, הַנְּעָרוֹת.

צִלְצוּל דָּרְבָן, סִלְסוּל שָׂפָם,

כִּכְלָבִים צְעָדָיו שׁוֹמְרוֹת.

 
אַךְ בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, בַּבַּיִת,
הוּא יוֹשֵׁב לְבַד בְּשֶׁקֶט,
בְּיָדָיו מַחֲזִיק גִּיטָרָה
 בַּחֲלוֹם מָתוֹק נַפְשׁוֹ נוֹסֶקֶת.

 

בְּמֵיתָר יֹאחַז בָּרַעַד –

 אָז נוֹלַד כָּל דִּמְיוֹן פֶּרֶא.

כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִשְׁתַּגֵּעַ

לִשְׁמֹעַ יְלָלוֹת חָתוּל כָּאֵלָה.

 

 

 

 

 

Neben mir wohnt Don Henriquez,
Den man auch den Schönen nennet;
Nachbarlich sind unsre Zimmer,
Nur von dünner Wand getrennet.

 

Salamankas Damen glühen,
Wenn er durch die Straßen schreitet,
Sporenklirrend, schnurrbartkräuselnd,
Und von Hunden stets begleitet.

 

Doch in stiller Abendstunde
Sitzt er ganz allein daheime,
In den Händen die Gitarre,
In der Seele süße Träume.

 

In die Saiten greift er bebend
Und beginne zu phantasieren –
Ach! wie Katzenjammer quält mich
Sein Geschnarr und Quinquilieren.

 


 

כמה מלות הסבר – אם מותר לי.

"דון הנריקה" – הרי הוא היינריקה היינה  בעצמו.

 

"סלמנקה" – מסתמא היינה כתב שיר זה בסמוך לכתיבת שיר מס' 82,  הקודם במחזור.  אף על פי כן  זה איננו המשך לשיר הקודם. נושאו אחר. כאן היינה מתאר את עצמו כותב שירים, אחר יום רדיפה אחר שמלות.  אין עוררין על כי הוא היה בחור יפה, כובש לבבות  של בנות רבות –  כך היה גם בעיני "מתילדה" אשתו (שמה היה אחר, רק הוא קרא לה בשם "מתילדה").  דמיונו הפורה מתאר את עצמו גבר ספרדי (?   -הוא מעולם לא היה בספרד, והכיר גברים ספרדיים כנראה רק מהשמועה),  עם דרבנות על רגליו ושפם עבות, גברי. אין עוררין גם על דמיונו הפורה.

בסוף השיר אנו עדים להומור שלו בו הוא מתאר גם את עצמו. ההומור משמש לו נשק גם כלפי עצמו.  הוא לוקח את עצמו ברצינות, אבל במידה. זה מצחיק אותו – לתאר את עצמו ואת שיריו כיללות חתולים. הוא כותב כך גם מגאוותו על כי  הוא יודע שההיפך הוא הנכון.  וכאן סוד גדולתו: תמיד מתאר הוא את המציאות נאמנה, גם כשהדבר נוגע לו עצמו. הוא נותן תמונת אמת על עצמו – לעצמו, ודרך אגב, גם לעולם.

 


 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן