בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
זכיתי והוזמנתי לשאת דברים בכנסת במסגרת דיון קליל בחוק השירה העברית.
להלן טיוטה של הדברים שרשמתי לפניי להגיד, ואני מזמין בזה את הציעבור הנכבד ולהתייחס לדברים.
מלבד התייחסות כללית אני שואל – הם הגבילו כל דובר ל-3 דקות. האם הטקסט עונה לקריטריון זה?
ובכלל…
והנה הדברים:
דברים שאשא בכנסת בענין חוק השירה:
ברצוני לסכם כאן נקודות התומכות בהשקפתי לפיה על החוק לכלול סעיפים הלוקחים בחשבון את מקום תרגום דברי ספרות ובכלל זה שירים מהלועזית לעברית.
חוק השירה איננו נראה נוגע לתרגומי שירה מהלועזית. בענין התרגומים החוק הוא חד-צדדי.
אמנם, בסעיף 4.5.ו (וָיו) החוק המוצע מדבר על "קידום, סיוע ועידוד תרגום של שירה (עברית???) לשפות זרות, וסעיף 4.5.ח מדבר על "העמקת הכרת השירה בישראל ובעולם", (אין מבורר באיזו שירה מדובר, העברית? העולמית? הזרה?): האם המדובר בשירה העברית הנכתבת בימינו, בארץ? האם שירה שאינה עונה לפרמטרים ולהגדרות אלה לא תזכה בתמיכת החוק? לא יאוזכרו מתרגמים שפעולתם הפצת הכרת שירת העולם ע"י תרגומם לעברית דווקא?
יש לדעתי לגרום לכך שהחוק יאזכר גם מתרגמים – ותרגומים – ולא רק תרגומי שירה עברית ללועזית, אלא גם ליהפך.
ואמנם כידוע הוחלט שהחוק ייקרא "[חוק]השירה העברית" ולפיכך יתרכז בעיקר בשירה העברית. כבר דשו אם כן בענין זה של העגנת השירה העברית ועניניה בחוקי ישראל, הפצתה בתרגומים לעולם, ונערכו דיונים מקיפים וכל כוללים והצבעות בענינה, שבעקבותיהם החוק ייקרא "חוק השירה העברית", אמנם מבלי להגדיר תחולתו של המונח לדיוקו ואשורו. מתוך כך מתברר שמנסחי החוק חטאו בצמצום המבט לשירה העברית הצעירה הנכתבת היום בארץ. זה חוק המשוררים הצעירים הכותבים עברית היום. כל הספרות המתורגמת לשפה זו, הן בפרוזה והן בשירה, עליה עמלו משוררים וסופרים דגולים בכל הדורות, נפלה מבעד לחורי הרשת שמתקנים צעירים פרשו לרגליה.
מעתה, על פי החוק, כל גדולי עולם לא יכירם מקומם במה שנקרא "השירה העברית", ולו גדולי משוררינו עמלו בהעברתם לשפה העברית – שלונסקי, אלתרמן, לאה גולדברג, או אף קודמיהם ואלה הבאים אחריהם. עצם המקרא אשר חלקים נכבדים בו הם תרגומים מהאכדית, השומרית והאוגריתית נפסל, יחד עם מתרגמים ומתורגמים גדולי עולם, ביניהם כמובן שקספיר, דאן, לונגפלו, וכל תרגומי טשרניחובסקי איתם. לו באו אלה אל החלונות הגבוהים של מעניקי הזכות, היו מושבים אחור: כי מי הם פושקין או היינה או גיתה ויתר קטלא קניא מול צעיר עברי חדש מושך בעט? כי יש עוד המתרגמים מדברי אלה, אך אין הם זוכים בהגנת החוק. מתכנני החוק עצמם הם אולי משוררים מעולים, אך אין הם מקרב המתרגמים או הקוראים בשירת העמים. הם שייכים לציבור המושכים בעט הרואים בספרות שאיננה עברית גוף זר, מוקצה מחמת מיאוס, שאיננו ראוי כלל לבוא בקהל ישראל, עם שאין למעלה מספרותו: ספרות שעולמה זר ללב היהודי ואיננה ראויה, וראוי להשליכו אל פינה זנוחה וחשוכה. אם החוק יתקבל, תהיה לו השפעה: כל המימון יינתן רק למשוררים העברים הצעירים: יחדלו לתרגם, כי מי ישלם למתרגם, מי יטפח ויעודד אותו? השפה העברית עצמה תלך ותנוון, כי לא יהיה מי שיכניס אליה מחידושי המושגים העולמיים דרך תרגומי יצירות מופת חדשות הנכתבות בעולם, הן בפרוזה הן בשירה. כך בלשון, וכך גם בעולם ההגות. הספרות העברית תסתגר שוב בד' אמותיה, אשנביה ייסגרון ולא יהיה עוד אוויר בה לנשימה. אז נשיר את שיר ה"מי כמונו עוד", וניחנק מרב האלהה עצמית לדיראון.
אנא התייחסו.
444 מלים – האם חורגות ממידת הזמן שהוקצבה?
שלום משה,
דבריך מעניינים ובלי ספק ראויים. בהצלחה. למרות שאני בטוחה שתקוות כותבים ומתרגמים חשובות ללח"כים כעפרא דארעא.
יש לי שאלה,
תמיד שמעתי כי השומרית לא פוענחה. התוכל להאיר עיני בנושא?
בברכה
רות
לרות
כפי שכתב משה, הכתב השומרי פוענח לפני זמן רב. הכתב שלא פוענח הוא הכתב המכונה לינארי a הקשור לתרבות היוונית הקדומה.
עליו תוכלי לקרא כאן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%90%27
ולמשה: הדברים שכתבת יפים ונכונים. יש דרך פשוטה לאמוד את הזמן: לקחת שעון ולקרא בקול רם ולאט את הדברים.
לא נראה לי שיזרקו אותך מהבמה, גם אם תאריך ב30 שניות. גיורא
רות,
השומרית פוענחה בידי קצין אנגלי ששירת בצבא פרס, ושמו Sir Henry Rawlinson, an officer of the British East India Company, ,בשנת 1835
עבדו על הכתב קצת כבר לפניו, ובעיקר אחריו, והיום – לא בקלות, אך בדיוק רב, קוראים בכתב זה מדענים רבים, ומפרסמים טקסטים רבים, – ביניהם שירה, וראי למשל בספרייה לארכיאולוגיה את כרך השירים שהוציא Benjamin R. Foster (Forster ?(כל אחד כותב את שמו לפי המתחשק), "Before the Muses.
Rawlinson טיפס על סלע Behistun שם המלך דריווש הנציח בכתב העילמי הפרסי והשומרי את עלילות המלחמה שלו. רוילינסון גילה איפה כתוב של המלך דריוש ומכאן גולל ופתח ופיענח את הכתב, מתוך השוואת שלש השפות והכתובת.
בענין חוק השירה – בכך בעצם מדובר – אולי ידוע לך לרגל מה המארע: הוצג לפני הכנסת יחוק חדש לשירה, ויתקיים עליו דיום ב-9.5 שזכיתי להיות מוזמן אליו כדי להציג עמדתי בענין הצורך בהרחבות לחוק המוצע.
משה
שתי תגובות שהגיעוני בדואר אלקטרוני:
1)
משה היקר,
אכן דעתי כדעתך – ומי שמכבד את היוצא צריך לכבד את הבא. תרגום שלשפות זרות חשוב מאוד, אבל
כך גם חשוב לא להיות בתוך גטו ספרותי וצריך להביא דברים מבחוץ ולהיחשף אליהם, כך גם שירה קלסית
ושירה קדומה, כי רב בה העניין והעניין בה אפילו מיוחד.
בהוקרה
יוסי כהן אלרן
בקר טוב משה,
קשה לי לענות על שאלתך.
לדעתי, יש טעם להעלות את נושא התרגום, הוא בהחלט חשוב כי הרי יצירות רבות הפכו לנכסי צאן ברזל בזכות תרגומן.
מה שאיני יודעת, האם הוקצה לתחום זה מקום כי אם לא, איך תצליח לדבר?
אולי תנסה לברר קודם אם אפשר להעלות את הנושא רק כדי שלא תעמוד במצב לא נעים.
שרה
לשרה השיבותי:
שרה,
תודה על התגובה,
העתקתי את חלקה לאתר בבננות
הסירי נא דאגה ללבך-
מקומי בדיון מובטח (השאלה רק אם הדברים שרשמתי אינם חורגים ממסגרת הזמן: הם אינם חורגים ממסגרת הענין – חוק השירה.
משה
שתי תגובות שהגיעוני בדואר אלקטרוני:
1)
משה היקר,
אכן דעתי כדעתך – ומי שמכבד את היוצא צריך לכבד את הבא. תרגום שלשפות זרות חשוב מאוד, אבל
כך גם חשוב לא להיות בתוך גטו ספרותי וצריך להביא דברים מבחוץ ולהיחשף אליהם, כך גם שירה קלסית
ושירה קדומה, כי רב בה העניין והעניין בה אפילו מיוחד.
בהוקרה
יוסי כהן אלרן
בקר טוב משה,
קשה לי לענות על שאלתך.
לדעתי, יש טעם להעלות את נושא התרגום, הוא בהחלט חשוב כי הרי יצירות רבות הפכו לנכסי צאן ברזל בזכות תרגומן.
מה שאיני יודעת, האם הוקצה לתחום זה מקום כי אם לא, איך תצליח לדבר?
אולי תנסה לברר קודם אם אפשר להעלות את הנושא רק כדי שלא תעמוד במצב לא נעים.
שרה
לשרה השיבותי:
שרה,
תודה על התגובה,
העתקתי את חלקה לאתר בבננות
הסירי נא דאגה ללבך-
מקומי בדיון מובטח (השאלה רק אם הדברים שרשמתי אינם חורגים ממסגרת הזמן: הם אינם חורגים ממסגרת הענין – חוק השירה.
משה
משה. זה מעולה לדעתי. דעתך עוברת ברורה וחדה. אני לא מכירה את חוק המשוררים האמור אך נדמה לי שדברייך ראויים להאמר ולהישמע.