כבר כמה ימים לא בלבלתי לכם את המוח ולא הבאתי תרגום חדש- בעתות אלה מג'ון דון.
אז הנה לכם:
(אני תקווה כי תיהנו כמו שאני נהנה לתרגם, להבין, לרדת לעומקם של שירי דון שאינם קלים להבנה. כרכי פירושים נכתבים – למרות שבסיכום שיריו אינם קשים כל כך, רק שהוא מתקשה להסתדר עם הפרוזודיה, עם החוקים שהוא מציית להם, מספר הברות משורה שורה ומבית לבית, מארג חריזה מחמיר ועוד, שהוא רואה עצמו נאלץ לנהוג לפיהם. וכך גם המתרגם, מלבד אם הוא עומד מול שורה כלשהי מחוסר ברירה אלא אם כן יחרוג – לא יהרוג ולא יעבור את מכסת ההברות, אלא יחרוג באין ברירה.
ודאי יש בעלי כשרון רב ממני – אך אולי תתרגמו לעברית ב-8 הברות שורה כ- WHEN last I died, and, dear, I die ( שמונה הברות, וכן בשורה הבאה:)
As often as from thee I go,
אם תצליחו, תגידו גם לי.
העיזבון
בְּמוֹתִי, יְקִירָה, כָּעֵת,
– וּמִדֵּי לֶכְתִּי מִמֵּךְ אֲנִי מֵת –
וְלוּ לְשָׁעָה – כֹּה קָשֶׁה לָשֵׂאת –
– הֵן אַהַב רַב גַּם אָז בִּי עוֹד יוֹקֵד –
אֶזָּכֵר מָה פִּי אָמַר בִּרְטֵט:
דְּבַר מָה בִּקַּשְׁתִּי לָךְ לָתֵת:
וָאֵם אָמוּת, הֵא לָךְ לְזִכָּרוֹן,
לֵב אַעְנִיק לָךְ בְּכֵיף וּבְרָצוֹן.
שְׁמַעְתִּינִי שָׂח: "שֶׁיֵּאָמֵר:
אֲנִי – זוֹ אַתְּ! – הָרַגְתְּ אוֹתִי,
וּבִרְאוֹתִי עַתָּה מוֹתִי
בִּקַּשְׁתִּינִי לִבִּי הַחְזֵר":
אַךְ אוֹי! אוֹתוֹ אֵין לְאַתֵּר,
כִּי הוּא אֵינֶנּוּ, אֵין הוּא עוֹד אִתִּי!
זֶה הֲרָגָנִי שׁוּב! אִישׁ אֲמִתִּי
הָיִיתִי – עַתָּה הִנֵּה רִמִּיתִיךְ.
אַךְ מָצָאתִי לֵב מַעֲשֶׂה אָמָּן,
צְבָעִים לוֹ, קְצָווֹת וּפָן:
בְּלִי יִחוּד, כִּשְׁרוֹנוֹת אוֹ רֹב מוּבָן:
לֹא טוֹב, לֹא רַע, לֹא מְאֹד נֶאֱמָן:
טוֹב אוּלַי אַךְ כְּמִדַּת הַזְּמַן:
וְעַל כֵּן לֹא הֶפְסֵד, לֹא אָבְדָן.
וּמָה אִם לֵב זֶה כְּשֶׁלִּי יְשֻׁגָּר?
– אַךְ הוּא שֶׁלָּךְ הָיָה מִשֶּׁכְּבָר.
WHEN last I died, and, dear, I die I heard me say, "Tell her anon, Yet I found something like a heart, |
שלום…
אין ספק שאתה שולט באומנות התרגום וגם בשפות… שיר יפה – שכיית חמדה יש לומר… לרוב אינני יודע כיצד להגיב לפוסטים שלך אך כפי שאתה יודע קהל קוראים קבוע יש לך ועוד איך ואני ניכלל בו – לצערי אינני יודע כמו רבים מבני הדור הצעיר לכתוב בצורת הסונטה – לדעתי זוהי מלאכת מחשבת הן לכתוב כך והן לתרגם בצורה נאמנה למקור מבחינת כללי התבנית המחמירים…
רונן…
רונן,
תודה על דבריך.
אתה תוהה כיצד להגיב – אך למקרא דבריך כאתר למדתי לדעת שאתה יודע להגיב ישירות, מהלב. אז הגב בדרך זו גם על הפרסומים שלי כאן – ותודה על כל תגובה.
בדבר דבריך על קהל קוראים קבוע שלי – אני מודה עליהם, אינני בטוח שהם "קהל,, אין הקומץ משביע לעולם, אך אני באמת מודה על כמה קוראים קבועים.
פעם גם אני תהיתי איך אפשר להתבטא בצורה המתומצתת הזו של הסונט, על חוקיו המחמירים – אך מה אומר, כאילו ארובות השמים לפתע נפתחו וכתבתי סונטים ( פרות אהבה גדולה וחדשה) והוצאתי ספר, שבעייתו היחידה לדידי עתה שגם אחר צאתו שפעו עוד זמן מה אצלי עוד סונטים, שכבר לא נכנסו לספר…
לסונט, במגבלותיו הצרות, 1000 צורות, וניתן לנצלן. אחת מאלה – מה שדון עושה, כותב ללא ציות לכל חוק שהוא, ומה שייוצא לו הוא קורא לזה סונט…
ועוד בעניני ההסונט:
לא שדון ( דאן, אם אתה רוצה) לא הכיר את פטררקה ואת צורת הסונט על פי חוקיו: שלא תהיה טעות. הוא היה משכיל בעניני שירת דורו. אלא שהוא צחק לפטררקה, אבי סונט האהבה מאיטליה, ובאשר וכאשר יכול היה, הוא הפר את חוקיו. כנראה גם צורנית.
משה