|
|
משה גנן
|
הונגרית – שומרית: על דמיות שפות מגע ביניהן
פורסם בתאריך -2010-09-25
הפוגש בשפה השומרית, והוא בעל רקע שפה אחרת, איננו יכול להימנע מלמצוא דמיון בין שתי השפות. זו היתה מסתמא גם חוויית המוצא של הטוענים לקרבה בין שתי השפות. דמיון בין פריטי האוצר הלקסיקלי של שפות נוצר בעקבות תופעות לשוניות והיסטוריות שונות. האם דמיון בין מלים שומריות והונגריות מקורן בתופעות לשוניות ידועות אלה?
|
|
שבענו ונותרנו / ראובן בן יוסף
פורסם בתאריך -2010-06-05
רב"י עלה ארצה ב-1960, בן כ"ב שנים. "שבענו ונותרנו" הוא ספר שיריו השבעה-עשר, לערך, אף כי מספר זה כולל גם את ספרי מסותיו הנוגעות לחיי התרבות בישראל. אכן, הספר מוכיח כי ראובן בן יוסף הוא משורר עברי לכל דבר – כפי שהוא התכוון וביקש להיות עוד עם עלותו ארצה מארץ מולדתו, ארה"ב. אף מבחינה זו הינו אחד ממשוררי ישראל המובהקים.
|
|
גיורא פישר / אחרי זה
פורסם בתאריך -2010-05-05
ספרו של גיורא פישר הוא ספר האבדן, הכאב ומידות ההתאוששות: לימוד החיים מחדש. החיים (ומבנה הספר) הוא תהליך מההכנה לכאב, התבוננות בו ולימוד היכולת לאמוד את השכחה.בספר – שירים משפחתיים, שירים על הבן שאבד, על אחיו, חברתו, אימו, אביו, הסב על קבלת הבשורה ועל תולדות ההתמודדות איתה. אחרי זה / גיורא פישר. הוצאת עם עובד
|
|
סבינה מסג: מונוגמיה עילית – שירים
פורסם בתאריך -2010-04-29
ציפורת מוזרה היא, המשוררת סבינה מסג. היא בת היישוב העברי, והיא אזרחית העולם. היא יהודיה המבלה את חייה במנזרים. היא חסידת הביטוי שמרבה לשתוק, שמוצאת את חיותה בדממה. ואמנם, אין זו ההתייחסות הראשונה לשיריה. ביבליוגרפיה שלמה מלווה את יצירתה בשירה: עבודות לה גם בתחום ספרות ילדים ותרגומים. סבינה מסג: מונוגמיה עילית – שירים. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
|
|
אלחנן ניר / תחינה על האינטימיות: שירים
פורסם בתאריך -2009-12-11
אין זה קשה, לכתוב על ספר שיריו של אלחנן ניר ביקורת טובה. – ואמנם, אין הוא המשורר הראשון ששיריו מושתתים על אדני מכמני תרבות ישראל: קדמו לו רבים, והוא אף מודע להם, מראשית תרבותנו בכתב – ורומז אליהם בשיריו. הוא שואל מלשונם ונוסך דבריו אל תוך הדפוסים שהם קבעו. זכרי לשון מהמקרא, המדרשים, הפיוט, התפילה ולשון משוררי ספרד גם יחד.
|
|
הזמן בשירת יהודה עמיחי
פורסם בתאריך -2009-11-13
עולמנו, חוויותינו נמדדים על פי הפרמטרים של זמן ומקום. שני יסודות אלה מתבטאים כמובן גם בשירה, שכספרות בכלל, ענינה לשקף את החיים. הם מתבטאים, כמובן, בשירה בכלל כשירה, ובשירת משוררים. נזכיר להלן את אשר לשירה בכלל ולזמן, בקיצור. אחר נפנה לביטויי הזמן בשירת י"ע ( יהודה עמיחי).
|
|
עדי נס: על עבודתו האמנותית
פורסם בתאריך -2009-11-01
נושא התמונה: "רות ונעמי", האוספות שאריות מזון מהרצפה בתום יום שוק. סביב דמויות הקבצנים התנ"כיות בנה האמן קומפוזיציות ומשחקי אור בהתאם למסורת גדולי הציירים הקלאסיים דוגמת רובנס, רמברנדט וקרואג'יו. הדגש בסיפור במקרא, ספר רות הוא על הדמויות המשתתפות בו.
|
|
כי תועבה היא – מה בין התבדלות להבדלה
פורסם בתאריך -2009-09-17
עבודה זו עוסקת במשמעויות המתלוות לפסוק לב בפרק מב של ספר בראשית מהתורה. וזה הפסוק "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם". כדי לבסס את מובנו של הפסוק, נפנה בראשונה אל המפרשים ואל התרגומים.
|
|
דמות משה בספרות הגרמנית חלק ה
פורסם בתאריך -2009-07-16
המחקר החדש מקבל אפוא את משה כדמות ספרותית, ואתו את סיפור יציאת מצרים כסיפור המעצב את דמות האומה. דמותו של משה חשובה בהוותו איש מופת לבאי עולם בכלל, ולעם היהודי בפרט. המקבל את דמות משה מקבל את העם היהודי, שמשה מייצגו, מורו הגדול, איש המופת שלו. דמות שמה משקף את דמות העם היהודי.
|
|
דמות משה בספרות הגרמנית חלק ד – המחקר הארכיאולוגי
פורסם בתאריך -2009-06-03
מבין כתלי הכנסייה ובתי המדרשות מלאי האמונה יצאה דמות משה אל הקתדרות ואל המחקר האוניברסיטאי. המחקר הפילולוגי של כתבי היד העתיקים מסר מקומו למחקרים שמקורם והחומר המזין אותם היה בחקירות בשטח והשראתם באה מבטן האדמה, מחפירות ארכיאולוגיות. העת החדשה הייתה עת הָאֵת, את החפירה.
|
|
דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו חלק ג
פורסם בתאריך -2009-05-29
העת החדשה, בתשומת לב מיוחדת לכתבי גיתה. חוץ מהתשוקה הכלל- אנושית לדעת, הונעו חוקרים אלה בשאיפתם ללכת בעקבות המקרא ולגלות את מידת מהימנותו. המוח המדעי מבקש להבחין בין האגדי ודמיוני לבין האמת המדעית לאשורה. הדמיוני בחיי משה מעיד לא על משה. הוא שייך לאוצר האגדה של העם ומכמני תרבותו.
|
|
דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו חלק ב
פורסם בתאריך -2009-05-05
עת החדשה המוקדמת פרשנות המקרא מסרה מקומה לביקורת המקרא המוקדמת. יותר ויותר הוגים ותיאולוגים העמידו סימני שאלה הן לגבי מהימנות תוכנה של המקרא והן לגבי עצם מהות כתבי הקודש ותקפותם לחיי האדם. ניתן לראות את לותר, במובן מסוים ובמידה מסוימת כחומת המגן האחרונה שהגנה על המבצר התיאולוגי.
|
|
דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו
פורסם בתאריך -2009-03-29
בעבודה זו לא נעסוק בחיבורים גרמניים הנושאים חותם אנטישמי מובהק. היא תעסוק בחיבורים בלשון הגרמנית בהם הערכות שונות לגבי דמות על משה, כולל חיבורים לא-עלילתיים וגם שיריים- דידקטיים, למשל, מסות והגיונות וכיו"ב. לפיכך לא נעסוק בכלל דמות משה, אלא רק בדמות משה בספרות הגרמנית, כאמור. חלק א.
|
|
עושרו של רבי עקיבא
פורסם בתאריך -2009-03-01
בעושרו של ר' עקיבא הרבו חכמים וחוקרי ספרות חז"ל לעסוק, אולי אף יותר משעסקו בשינוי הגדול שחל בר"ע שהפך אותו מרועה צאן שכיר יומו אצל כלבא-שבוע, עני ובור ועם הארץ שהתאהב בבתו של העשיר וממנו רכש חלק מהונו לאחד מעשירי הארץ, שועי העם, מנהיג ומורד, כמובן רק אחר שחזר עשיר.
|
|
שורות | מהות השיר
פורסם בתאריך -2009-01-31
רבים עד אין ספור ביקשו לעמוד על מהות השיר. רבים תיארוהו ונתנו בו סימנים: אנו נבקש לרדת למהותו הבסיסית, בדומה ליוונים שביקשו להבין את מהות העולם ביסוד יחיד – מים, אוויר, אש ואדמה. מה הוא היסוד שבלעדיו היגד איננו שיר? ועל פיו בלבד ייקרא השיר שיר.
|
|
על האשרה
פורסם בתאריך -2009-01-12
אחרונה התרבו העוסקים בדמות אשרה. המחקר התעורר בעקבות מציאת כדים מצוירים ב- 1975 בכונתילת עג'רוד, מבצר-פונדק דרכים- מקדש מעט בדרך מעזה לאילת. שנחפר בידי הארכיאולוג זאב משל (וראה משל) [1] על אחד הכדים נמצאה כתובת מפורסמת – בליווי ציורים –המזכירה את אשרה.
|
|
היפהפייה הנרדמת – ארבע בתולות נמות ושושנת החוחים
פורסם בתאריך -2008-12-06
מוטיב היפהפייה הנרדמת מקורותיה לוטים בערפל העבר, וקיימות עוד גרסאות. כגון במיתולוגיה היוונית ובסיפורי אלף לילה ולילה. גרסאות אלה אינן מוזכרות בידי רוב החוקרים. לא נעסוק במצב הפוליטי של גרמניה בתקופת האחים גרים. השפעות על גרמניה – והאחים – של מלחמות נפוליון.
|
|
רצון וייאוש – פנחס שדה
פורסם בתאריך -2008-11-10
המבקש לעמוד על מקורות השראתו של פנחס שדה ז"ל ראוי שיפנה את מבטו בראש ראשונה אל עבר מעיינות הספרות וההגות הגרמנית. ואין יצירה שקמה והייתה אחר ניטשה שלא הושפעה, בדרך כלשהי, אם מהגותו ואם מדרך חייו של זה. אחד יוצרים שלמד רבות מניטשה הוא הרמן הסה.
|
|
על מוטיב איוב, האדם ה סובל בספרות המערב
פורסם בתאריך -2008-11-05
מקור הסוגה של שירת האדם הסובל המתנה את צרותיו ותלונותיו לפני האל ואל מול האל הוא כידוע בשירה האכדית-שומרית במסופוטמיה. האל הוא האל האישי השומר על האדם מכל רע. אלה שירי תלונה ושירי ויכוח בעלי מבנה מסוים. הסובל מתנה את צרותיו והיועץ-הָרֵעַ המתווכח עמו מגן על דרכיו של האל.
|
|
בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
