בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
ג'ון מילטון: מה מיהר הזמן
מָה מִהֵר הַזְּמַן, גָּנַב הַנְּעוּרִים,
לַחֲלֹף, כְּבֵן כָּנָף, עִם כַּף-גִּימֶל שְׁנוֹתַי!
בְּשִׂיא הַמְּהִירוּת יָמַי עוֹבְרִים
אַךְ אֵין פְּרִי, נִצָּן לְאָבִיב כִּילַי.
אַךְ אוּלַי בְּעֶצֶם מֵרְאִי אֵין אֱמֶת:
כְּאִלּוּ הִקְדַּמְתִּי הַגַּע לִימֵי בַּגְרוּת,
בִּבַשְׁלוּת פְּנִימִית אֵין עוֹד מוּכָנוּת
שֶׁרוּחַ אֵיתָנָה יוֹתֵר יָכְלָה לָשֵׂאת.
אַךְ יְהֵא כְּמוֹת שֶׁיְּהֵא, מַהֵר אוֹ לְאַט,
הֲרֵי הַכֹּל עוֹד יִתְאַזֵּן, יִהְיֶה בְּסֵדֶר,
אִם אַעַל בְּסֻלָּם, אוֹ יַמְתִּין גּוֹרָל:
הַזְּמַן יָעֵן עַל הַכֹּל, רְצוֹן הָאֵל לָעַד
יִקְבַע: אַצְלַח בְּכָל, עוֹד, בְּלִי נֶדֶר,
הֵן הַכֹּל יָבוֹא כִּרְצוֹתוֹ רְצוֹן הָאֵל מֵעַל.
How soon hath Time the suttle theef of youth, ][suttle=subtle: theef=thief]
Stoln on his wing my three and twentieth yeer!
My hasting dayes flie on with full career,
But my late spring no bud or blossom shew'th.
Perhaps my semblance might deceive the truth,
That I to manhood am arriv'd so near,
And inward ripenes doth much less appear,
That som more timely-happy spirits indu'th.
Yet be it less or more, or soon or slow,
It shall be still in strictest measure eev'n
To that same lot, however mean, or high,
Toward which Time leads me, and the will of Heav'n;
All is, if I have grace to use it so,
As ever in my great task Masters eye
הודעות:
1) תרגמתי מילטון עבור אלה הקוראים שדי להם מג'ון דון או מורגנשטן לעת-מה.
2) הודעה: ביום א' בסינמטק הירושלמי ערב לזכר הגב' עזה צבי ז"ל. בערב לא אקרא את שירי אליה ( שהתפרסם בחדשות בן עזר אך גם ב"עיתון 77). תקרא את שירה אליה – עליה משוררת ששירה עוד לא התפרסם.השאלה כידוע לא מה ערך השיר שאתה קורא אלא באיזו מידה אתה מצליח להתברג.
תמונת המשוררת:
