בננות - בלוגים / / הפרעוש – ג'ון דון …..John Donne- The Flea
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

הפרעוש – ג'ון דון …..John Donne- The Flea

 

גּ'וֹן דּוֹן: הַפַּרְעוֹשׁ

 

רְאֵה פַּרְעוֹשׁ וּבוֹ רְאֵה נָא

מֵהַמְּעַט שֶּׁמֶּנִּי יִמָּנַע: 

דָּמִי מָצַץ, שֶׁלָּךְ יָמוֹץ

דָּם שְׁנֵינוּ בּוֹ עֹרַב כִּי יַעֲקֹץ.

כִּי אֵין זֶה חֵטְא פְּרִי נָכְלוּלִים,

אֵין זוֹ בּוּשָׁה, אֵין זֶה אָבְדָן בְּתוּלִים,

הוּא לֹא חִזֵּר וְנִתְרַצָּה,

פֻּטַּם בְּדָם שְׁנַיִם, שָׁמַן,כָּשָׂה,

וְזֶה, אֲבוֹי, יוֹתֵר מִשֶּׁלָּנוּ יָצָא.

 

עֲצֹר, וְּנְצֹר שְׁלֹשָׁה חַיִּים,

בָּהֶם אֲנַחְנוּ כִּמְעַט נְשׂוּאִים.

פַּרְעוֹשׁ זֶה, הוּא, אֲנִי וְאַתְּ:

מִטַּת כְּלוּלוֹתֵינוּ, מִקְדָּשׁ מְעַט.

לַמְרוֹת הוֹרֵינוּ נוּכַל לִפְגֹּשׁ

זֶה אֶת זֶה, בֵּין קִירוֹתָיו שֶׁל גּוּף פַּרְעוֹשׁ.

בְּהוֹרְגֵךְ אוֹתוֹ, אֳנִי אָמוּת,

אַךְ לָמָּה לָמִית אוֹתָךְ ? חַיִּי, פָּשׁוּט,

בְּדָמַיִךְ:  כָּךְ כָּתוּב, חָרוּט.

 

אַכְזָרִית, מֵאָז בְּזַעַם פִּתְאֹם

הַהֶאְדַּמְתְּ צִפָּרְנֵךְ בְּדָם שֶׁל תֹּם?

בַּמֶּה חֵטְא הַפַּרְעוֹשׁ וְאֵיךְ?

בְּטִפַּת דָּם שֶׁמָּצַץ מִגּוּפֵךְ?

וְאִם  שָׂמַחַתְּ – לְאוֹת הַנִּצָּחוֹן,

לֹא בִּי- אָמַרְתְּ- לֹא  בָּךְ פָּחַת הָאוֹן – 

נָכוֹן, אַךְ מָה לִבֵּךְ נִפְחַד!

כְּבוֹדֵךְ לֹא יֶחְסַר וְלֹא יִפְחַת

אִם תִּכָּנְעִי, כְּמוֹ שֶׁאֶת הַפַּרְעוֹשׁ הִכְנַעַתְּ!

 

 

 

THE FLEA.
by John Donne

MARK but this flea, and mark in this,
How little that which thou deniest me is ;
It suck'd me first, and now sucks thee, 
And in this flea our two bloods mingled be.
Thou know'st that this cannot be said
A sin, nor shame, nor loss of maidenhead ;
    Yet this enjoys before it woo,
    And pamper'd swells with one blood made of two ;
    And this, alas ! is more than we would do.

O stay, three lives in one flea spare,
Where we almost, yea, more than married are.
This flea is you and I, and this
Our marriage bed, and marriage temple is.
Though parents grudge, and you, we're met,
And cloister'd in these living walls of jet.
    Though use make you apt to kill me,
    Let not to that self-murder added be,
    And sacrilege, three sins in killing three.

Cruel and sudden, hast thou since
Purpled thy nail in blood of innocence?
Wherein could this flea guilty be,
Except in that drop which it suck'd from thee?
Yet thou triumph'st, and say'st that thou
Find'st not thyself nor me the weaker now.
'Tis true ; then learn how false fears be ;
Just so much honour, when thou yield'st to me,
Will waste, as this flea's death took life from thee.

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן