בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
חַד-הַקֶּרֶן
חַד-קֶרֶן חַי כַּיּוֹם בַּחֶלֶד
רַק מֵעַל הַמִּסְבָּאוֹת, כְּשֶׁלֶט.
כָּאן יוֹשְׁבִים בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב
סְבִיב שֻׁלְחָן קֶבַע בַּחוּרֵי הַקֶּרֶת.
מִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת אַחֶרֶת
לֹא יִנְעַם חֶלְקֵנוּ בְּאוֹתוֹ סֶרֶט,
וּשְׁמֵנוּ יִנּוֹן כָּעֲתֶרֶת
בְּאוֹתוֹת רוּחַ עַל מָלוֹן תִּפְאֶרֶת
מָלוֹן בּוֹ אַנְשֵׁי זָהָב גָּרִים,
שִׁירֵי סוֹלוֹ בַּלָּאט שָׁרִים.
Das Einhorn
Das Einhorn lebt von Ort zu Ort
nur noch als Wirtshaus fort.
Man geht hinein zur Abendstund
und sitzt den Stammtisch rund.
Wer weiß! Nach Jahr und Tag sind wir
auch ganz wie jenes Tier
Hotels nur noch, darin man speist –
(so völlig wurden wir zu Geist).
Im »Goldnen Menschen« sitzt man dann
und sagt sein Solo an…
בַּז הַשֶּׂה
שֶׂה הַבָּז מִזְּמַן אִתִּי,
בַּז הַשֶּׂה – הַמְצָאָתִי.
הַבָּז הִנּוֹ הֵיטֵב יָדוּעַ:
הַשֶּׂה הִנּוֹ יְצוּר פָּרוּעַ:
הוּא לֹא אוֹמֵר לֹא הוּ, לֹא הָהּ,
טוֹרֵף אוֹתְךָ בְּהְתְקָרְבְךָ.
מַפְנֶה עֵינָיו אֶל שְׁמֵי הַתְּכוֹל,
כַּמָּה חָמוּד הוּא! אוֹמְרִים הַכֹּל.
Das Geierlamm
Der Lämmergeier ist bekannt,
das Geierlamm erst hier genannt.
Der Geier, der ist offenkundig,
das Lamm hingegen untergrundig.
Es sagt nicht hu, es sagt nicht mäh
und frißt dich auf aus nächster Näh.
Und dreht das Auge dann zum Herrn.
Und alle haben's herzlich gern.
חגיגה של מילים.נהניתי מאד לקרא
שבת שלום
עפרה
לעופרה,
תודה,
והנה נולד לשיר אח… קראי בו (גם).
משה
אני נהנית מכתיבתך,משה.
שבת ברוכה לך
עפרה
לעופרה,
כל הכבוד,
כן ירבו,
בתודות
מ. גנן