בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
הסמיכה
THE CANONIZATION.
by John Donne
לְמַעַן הַשֵּׁם, יָד לַפֶּה, תַן לֶאֱהֹב!
הַצִּנִּית, אוֹ שִׁתּוּק שֶׁבִּי גַּנֵּה,
ה' שְׂעָרוֹתַי מְנֵה, מַזָּלִי – רַע כַּנֵּה,
הוֹסֵף פְּאֵר וְהוֹן לְשִׂכְלְךָ הַטּוֹב,
אֳנִי כַּוֵּן, הַגַּע אֶל יַעַד הוֹד,
הֲגֵה בַּמֶּלֶךְ וְהַרְבֵּה לוֹ כָּבוֹד,
רְאֵה פָּנָיו חַי, אוֹ עַל מַטְבֵּעוֹת,
הַכֹּל שָׁרֵי, וִיהֵא לְךָ אַךְ טוֹב,
רַק תַּן לִי לֶאֱהֹב.
II
אוֹיָה אוֹי, מִי כְּבָר נִזּוֹק מֵאַהֲבָה?
אֵי צִי טָבַע מֵאַנְחוֹתַי?
שְׂדֵה-מִי – אִמְרוּ – הוּצַף בְּדִמְעוֹתַי?
הֲצִנָּה גָּרְמָה כִּי שֶׁמֶשׁ אָבִיב כָּבָה?
הַאִם דַּלֶּקֶת שֶׁבִּוְרִידַי פָּרְצָה,
בְּהַרְבּוֹתָהּ חוֹלִים הוֹכִיחָה אֵת מִרְצָהּ?
הַחַיָּל שָׂשׂ לַקְּרָב, עוֹרֵךְ דִּין לְמַצָּה,
אוֹהֲבַי מָדוֹן חַיִּים מִמְּרִיבָה,
אוֹתָנוּ מְחַיָּה אַהֲבָה.
III
קְרָאֵנוּ בְּשֵׁמוֹת, שֶׁאַהֲבָה בּוֹנָה
כַּנֶּהָ עָשׁ, וְכֵן כַּנֵּה אוֹתִי,
כִּי נִשָּׂרֵף בְּאֵשׁ נֵר, בּוֹ מוֹתָהּ, מוֹתִי.
בָּנוּ תִּמְצָא גַּם נֶשֶׁר גַּם יוֹנָה,
נוֹסִיף חָכְמָה לִמְשַׁל צִפּוֹר הָאֵשׁ,
הִיא שְׁנֵינוּ בְּאַחַת, כֻּלָּה הַיֵּשׁ,
אִם שְׁנֵי מִינִים בְּאֶחָד רַק תְּבַקֵּשׁ.
כָּךְ נָמוּת, נִחְיֶה שׁוּב, וּבָנוּ הַתְּשׁוּבָה,
לְחִידַת אַהֲבָה.
IV
אִם לֹא נִחְיֶה, נָמוּת בְּאַהֲבָה.
אִם לֹא לָנוּ קֶבֶר, לַגּוֹלֵל חוֹתָם,
אֲזַי בְּשִׁיר נִמְצָא חַיֵּי עוֹלָם.
וְאִם בְּתוֹלְדוֹת עַמִּים אֵין סִבָּה
לְרָשְׁמֵנוּ, בָּסוֹנֶטִּים נִבְנֶה בָּתִּים,
כְּמוֹ שֶׁכַּד עָשׂוּי בְּיַד אָמָּן יַתְאִים
לְאֵפֶר אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, כְּמֶרְחַב קְבָרִים:
וּבְשִׁירֵי-עַל אֵל, שֶׁיִּכָּתְבוּ עָלֵינוּ,
נֻקְדַּשׁ בְּאַהֲבָתֵנוּ.
V
וְכָךְ תֹּאמְרוּ: אַהֲבָה נֶעֱרָצָה,
שֶׁהֲפָכָתְכֶם זֶה לְזוֹ מִנְזָר קָדוֹשׁ – ,
שַׁלְוַת אַהֲבַתְכֶם – הָיְתָה לְדֹק נָדוֹשׁ :
בְּרִית כְּרַתְתֶּם הָפְכָה לָכֶם מַצָּה:
עֵינֵיכֶם בָּהֶן מְלוֹא עוֹלָם נִשְׁקַף
הָפְכוּ רְאִי זָגוּג שֶׁל שָׁוְא,
שֶׁל תַּמְצִית הַבְלֵי תֵּבֵל רַבָּה קַו לְקַו:
כְּפָרִים, עָרִים, חָצֵר: בַּקָּשָׁה נִמְרָצָה
בַּקְּשׁוּ מֵעַל: אַהֲבָה אַמִּיצָה.
John Donne: The Canonization
FOR God's sake hold your tongue, and let me love ;
Or chide my palsy, or my gout ;
My five gray hairs, or ruin'd fortune flout ;
With wealth your state, your mind with arts improve ;
Take you a course, get you a place,
Observe his Honour, or his Grace ;
Or the king's real, or his stamp'd face
Contemplate ; what you will, approve,
So you will let me love.
Alas ! alas ! who's injured by my love?
What merchant's ships have my sighs drown'd?
Who says my tears have overflow'd his ground?
When did my colds a forward spring remove?
When did the heats which my veins fill
Add one more to the plaguy bill?
Soldiers find wars, and lawyers find out still
Litigious men, which quarrels move
Though she and I do love.
Call's what you will, we are made such by love ;
Call her one, me another fly,
We're tapers too, and at our own cost die,
And we in us find th' eagle and the dove.
The phoenix riddle hath more wit
By us ; we two being one, are it ;
So, to one neutral thing both sexes fit.
We die and rise the same, and prove
Mysterious by this love.
We can die by it, if not live by love,
And if unfit for tomb or hearse
Our legend be, it will be fit for verse ;
And if no piece of chronicle we prove,
We'll build in sonnets pretty rooms ;
As well a well-wrought urn becomes
The greatest ashes, as half-acre tombs,
And by these hymns, all shall approve
Us canonized for love ;
And thus invoke us, "You, whom reverend love
Made one another's hermitage ;
You, to whom love was peace, that now is rage ;
Who did the whole world's soul contract, and drove
Into the glasses of your eyes ;
So made such mirrors, and such spies,
That they did all to you epitomize—
Countries, towns, courts beg from above
A pattern of your love."