חברים,
לא סיפור גדול, אבל ידידי נהג להזמינני להרמת כוסית כל עת שיצא לי ספר. אמר שעלינו לחגוג.
ידיד זה איננו – אחד אחד ובאין רואה הולכים הטובים ביותר. אבל רוחו תשרור לעד – נרים כוסית!!
מקנא, שאלתי פעם איש דגול, איש רב-עט, טבול באשכולות ( מיץ קנאה רבה): כמה פרסומים יש לך?
ענה: כ-500.
"גם לי יש כבר שנים! , -אמרתי, ירוק מקנאה.
מילא.
הגעתי לפרסום ה-501. ( ראו מאזנים אחרון…. נכון יש רבותא בכך? נכון הישג ראוי…?
אמנם לבעל דבבי יש כבר מאז אולי 2000 – אבל מי מביט בקטנות כאלה.
העיקר – נרים כוס לחיים!
מוישלה
אתה חברי היקר
בטח מקנאה
הקינאה אותי אוכלת,
אבל רק אוכלת, אני גם… זוללת מתריסה
להתראות טובה
טובה,
תודה על תשומת הלב – הנמצאת כיום במשורה.
את שמת לב- נראה כי אחרים לא – בטח מקנאה…
מ.
כל הכבוד כן ירבו ,אחי
ועד מאה כעשרים