הָאֲדָמָה, השכוי וְהַחֲזִיר [1]
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת בְּעֵרֶךְ [2]
כָּזֹאת קָרָה בְּעִיר הַפֶּלֶךְ:
תַּרְנְגוֹל עִם חֲזִירָה
דָּרוּ יַחַד בְּסַלְסִלָּה:
הַחַיָּה הֲלֹא-טְהוֹרָה
לֹא-נִסְבֶּלֶת, יְצוּר נוֹרָא,
שָׂמָה לָהּ לְמַטָּרָה
לָאָדָם רַק לְהָרַע:
אָז חָוָּה מִיָּד הִכְרִיזָה
"אֶפְשָׁר לְקַבֵּל מִמֵּךְ רַק כְּרִיזָה!"
וְהִיא עָמְדָה, וּלְאוֹת שֶׁל בּוּז
זָרְקָה עָלֶיהָ פְּנִינֵי מִאוּס.
הַחֲזִירָה סָגְרָה הַסַּל;
הַשֶּׂכְוִי קָם וְאָמַר: חֲסַל
סֵדֶר סַל, קָם בְּשֶׁקֶט-רָז
זָלַל כָּל פְּנִין-תִּירָס.
חָוָּה עָזְבָה, הוֹגַת נָקָם:
אַךְ הָאֵל מֵעַל שָׁקַל וְדָן:
הֶחְלִיט כִּי בַּגִּלְגּוּל הַבָּא
אֶת הַפְּנִינִים עַל גַּב יִשָּׂא…
הַתַּרְנְגוֹל? הָאֲדָמָה?
וְאוּלַי יָקוּם חֲזִיר-פְּנִינָה?
אַךְ לֹא! טָעוּת! לֹא יִתָּכֵן!
עַל גַּב השֶׂכְוִי אֶת הַפְּנִינָה יִתֵּן!!!