הָרוּחַ מְיַבֵּב.
הָרוּחַ מְיַבֵּב. מָה הוּא שׁוֹרֵק? מַנְגִּינָה רֵיקָנִית, גַם מְטֻפֶּשֶׁת. הוּא מְצַפְצֵף דֶּרֶךְ הֶחָלָל הָרֵיק פַּעַם בִּשְׁאָגָה וּפַעַם בַּהֲמִי שֶׁקֶט.
הַלַּיְלָה מַשְׁאִיל לוֹ אֵת הַקֶּצֶב, וּבוֹכוֹת בְּלִוּוּי לוֹ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַדּוֹפְקוֹת עַל הַחַלּוֹן הָאָפֵל בְּרֶצֶף אֵין סוֹפִי, בִּנְגִינָה מְגֻשֶּׁמֶת.
הָרוּחַ חוֹרֵק וְנֶאֱנַק בְּקוֹל, הַכְּלָבִים בֶּחָצֵר כְּתַנִּים קוֹלָם – וּמֵעַל לַכֹּל הַפִילוֹסוֹף הַגָּדוֹל – הָרוּחַ מְצַפְצֵף עַל כָּל הָעוֹלָם. |
Es pfeift der Wind . . . Es pfeift der Wind. Was pfeift er wohl? Die Nacht weint ihm den Takt dazu Es pfeift der Wind. Es stöhnt und gellt. |
מוישלה
זה שיר עם מוזיקה, שיר ענק…
מצפצף על העולם, וכי לא?
להתראות טובה
טובה,
אז מה תלחיני?
שיר יפה.ומזג האוויר החורפי מחזק אותו. תודה שאתה מביא לנו תרגומים כאלה.