Proömion
(ראשית דברים)
בְּשֵׁם זֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ בָּרָא
מֵהַנֶּצַח אֶת עָצְמוּ לִיצִירָה קָרָא
בְּשֵׁם זֶה שֶׁבָּרָא לָךְ אֱמוּנָה,
אֵמוּן וְאַהֲבָה, פְּעִילוּת, רָב אוֹנָהּ,
בְּשֵׁם זֶה, שֶׁכֹּה רַבּוֹת קוֹרָא לוֹ שֵׁם,
הַיֵּשׁוּת שֶׁנּוֹתְרָה לֹא יְדוּעַה אַף כִּי כֵּן.
כְּכָל שֶׁאֹזֶן, אַף, עַיִן מַגַּעַת,
תִּמְצָא אַךְ דּוֹמִים שֶׁיָּדְעוּ מִיֵּשׁוּתוֹ לָקַחַת
כָּךְ שֶׁלְּמָעוֹף נִשְׁמָתְךָ הָרוֹחֵף בְּאֵשׁ
יֵשׁ דַּי וְהוֹתֵר וְלֹא עוֹד תְּבַקֵּשׁ.
הוּא הַמּוֹבִיל אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ בְּתֹם,
בָּאֲשֶׁר תִּדֹּד יִיף הַדֶּרֶךְ, הַמָּקוֹם.
לֹא עוֹד תִּסְפֹּר כֹּל צַעַד, לֹא תְּחַשֵּׁב הַזְּמַן,
וְכֹל צַעַד שֶׁהוּא נֶצַח בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן נִתַּן.
כִּי מָה הָיָה הָאֵל לוּ רַק מִחוּץ פָּעַל,
לוּ לֹא בְּתוֹךְ; מֵעַל, מִחוּץ יִתְגַּל.
הַנָּכוֹן לוֹ מִבִּפְנִים לִפְעֹל,
אֶת עַצְמוֹ בַּטֶּבַע, אֶת הַטֶּבַע בּוֹ לִמְהֹל,
כָּךְ שֶׁכָּל הַחַי בּוֹ, טוֹוֶה מַהוּת וְיֵשׁ,
רַק בְּאוֹנוֹ, רוּחוֹ, אֶת עַצְמוֹ יְבַקֵּשׁ.
בְּתוֹך אָדָם פְּנִימָה גַּם קַיָּם עוֹלָם,
מִנְהָג בְּרִיּוֹת הִנּוֹ אַף הוּא מִכָּאן,
לִקְרֹא לְטוֹב אֲשֶׁר יָדַע, שֶׁבּוֹ,
בְּשֵׁם "אַל", אֱלֹהָּ שֶׁבְּלִבּוֹ,
וְעֵדִים הַשָּׁמַיִם וְהָאֲדָמָה,
אוֹתוֹ יירָא, וְיֵשׁ אֵלָיו בָּאַהֲבָה יִכְמָהּ..
Proömion
Im Namen dessen, der Sich selbst erschuf
Von Ewigkeit in schaffendem Beruf;
In Seinem Namen, der den Glauben schafft,
Vertrauen, Liebe, Tätigkeit und Kraft;
In Jenes Namen, der, so oft genannt,
Dem Wesen nach blieb immer unbekannt:
So weit das Ohr, so weit das Auge reicht,
Du findest nur Bekanntes, das Ihm gleicht,
Und deines Geistes höchster Feuerflug
Hat schon am Gleichnis, hat am Bild genug;
Es zieht dich an, es reißt dich heiter fort,
Und wo du wandelst, schmückt sich Weg und Ort;
Du zählst nicht mehr, berechnest keine Zeit,
Und jeder Schritt ist Unermeßlichkeit.
Was wär ein Gott, der nur von außen stieße,
Im Kreis das All am Finger laufen ließe!
Ihm ziemt's, die Welt im Innern zu bewegen,
Natur in Sich, Sich in Natur zu hegen,
So daß, was in Ihm lebt und webt und ist,
Nie Seine Kraft, nie Seinen Geist vermißt.
Im Innern ist ein Universum auch;
Daher der Völker löblicher Gebrauch,
Daß jeglicher das Beste, was er kennt,
Er Gott, ja seinen Gott benennt,
Ihm Himmel und Erden übergibt,
Ihn fürchtet und wo möglich liebt.
(ראשית דברים (
אין כוונה לפגוע חו"ש באיש.
נקווה שאצל גיתה יבקרו אפילו יותר מאשר אצל מורגנשטרן.
מכל מקום, צלצלתי לאקדמון.
אקדמון הוא הוצאה לאור ליד האוניברסיטה העברית.
אוניברסיטה העברית הוא מוסד תרבות חשוב.
רציתי להזמין ספר מתרגומי שירי היינה שהופיע לאחרונה. ביקשתי את הזבן אם יש להם הספר.
הספר של מי? שאל אותי הבחור ( בעל מבטא אמריקאי, נדמה לי, דרך אגב).
תרגומים משירת גיתה. – הסברתי שנית.
המתרגם ( הידוע) תרגם רק שירים מאיזה יוהן וולפגנג, כתבו פה. gita
– ניסה לאיית.
אצלצל אליהם בעוד כמה שנים, אולי שמע המשורר הנדיר והלא ידוע הזה, גיתה, יגיע עם הזמן גם אליהם.
אני מקווה שאל אזני הקוראים ב"בננות" השם כבר גונב.
סליחה, מפאת השיגרה כתבתי "היינה" – אך הכוונה, כפי שמתברר לממשיכיים לקרוא בתגובה, היא לגיתה.
שיר נפלא משה תודה שהבאת ומהי משמעות הכותרת?
לחנה,
המילה היא ממקור יווני. פירושה: מבוא, דברי מבוא, המנון (pro=לפני, όdos= שיר, אוֹדָה), ז. א. שיר קטן שנכתב לפני שיר גדול.
Proömion; a word difficult to translate, except as “Proem” or “Prelude”.
פרלוד נשמע יותר טוב אולי תשנה לפרלוד
זה יותר קומוניקטיבי, משה
לחנה,
תודה,
תיקנתי בדרכי,
ראי שם, ושוב בתודה –
משה
ברכות על הפרסום, משה יקר. שיר יפה וחריזתך כתמיד, מאד מוצלחת.
היי מושלה
הלכתי ליראות מה הפסדתי
אתה מביא לי מתנות
להתראות טובה