אֹדֶם עֵינֵי הָעַכְבָּר
אֹדֶם עֵינֵי הָעַכְבָּר
אוֹר מֵחוֹר בַּקִּיר נִפְעַר.
עֵינָיו בָּחֹשֶׁךְ כְּגָבִישׁ.
הַלֵּב פּוֹעֵם כְּמוֹ פַּטִּישׁ.
לִבּוֹ שֶׁל מִי? שֶׁבְּקִרְבִּי:בָּן אֲנִי לַחַיָּה שֶׁבִּי.
הוֹ נֶפֶשׁ, אֵין הוּא הֲרֵי כִּדְמוּת פִּיּוּט!!
כָּל הַדְּבָרִים – מָלְאוּ סִיּוּט!
Das Auge der Maus
Das rote Auge einer Maus
lugt aus dem Loch heraus.
Es funkelt durch die Dämmerung …
Das Herz gerät in Hämmerung.
5
,Das Herz von wem?’ Das Herz von mir!
Ich sitze nämlich vor dem Tier.
O, Seele, denk an diese Maus!
Alle Dinge sind voll Graus.
בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם
בן אני לחיה שבי-משפט מכונן
ועל זה נאמר בספור ההוא המוכר
תלוי ,בני, איזו חיה אתה מאכיל
ואידך זיל גמור…
תרגום יפה וזורם
חג שמח ,משה היקר
חנה –
תודה על כי את מלוותני.
אינני מכיר את הסיפור – אולי תכיריניהו? ( איזה המצאות יש בעברית, הה?)
הנה הספור משה
מעשה בסבא שסיפר לנכדו על שתי חיות המתגוששות בתוך תוכו של האדם ונאבקות בניהן על שליטה בנפשו
שואל הנכד:
"ואיזו חיה מנצחת?" שואל הנכד
"זו שמאכילים" עונה לו הסב