שְׁעוֹנוֹ שֶׁל פַּלְמְסְטְרוֹם

בין שירי ה"שטות" של מורגנשטרן לא אחד מתייחס למעשי יום-יום – תקתוק שעון, הצפיה  – בעיניים כלות – למכתב שיבוא כבר ממישהו בעולם שומם -נפשית זה, שלא לדבר על ציורי חוסר תכלית, שממון, בדידות,  צפיות שוא וכו' בעולם. ( האמנם  של מורגנשטרן בלבד?) . אולי אפשר להוסיף ולהתפלסף על כי שעונו של  מורגנשטרן, המואנש עד כי הוא  טובל בעולמם של הסמים הוא מעין חיה, שעוברים עליה  שכרות והתפכחות: כך השיר  בין שירי מורגנשטרן העוסקים בחיות, חיות ומשונות, וכו'.  וכמו לחיות אחרות – ( אך הרי גם במשלי איזופוס!! ) קשר רב לעולמם של בני האדם.

 לְפַלְמְסְטְרוֹם נִמְאַס לִשְׁמֹעַ

שֶׁשְּׁעוֹנוֹ מְתַקְתֵּק גַּם בַּלַּיְלָה.

אָזְנוֹ תִּכְאָב: הִנֵּה דַּי לָהּ.

הוּא מַשְׁקִיעוֹ בְּמִיץ פֶּרֶג, אֵתֶר,

וּכְדֵי לְהֵקִימוֹ מִשְּׁנַת בַּבֹּקֶר

הוּא טוֹבְלוֹ בִּשְׁחֹר-קָפֶה מוֹקָה.

Palmström legt des Nachts sein Chronometer

Palmström legt des Nachts sein Chronometer,
um sein lästig Ticken nicht zu hören,
in ein Glas mit Opium oder Äther.

Morgens ist die Uhr dann ganz 'herunter'.
Ihren Geist von neuem zu beschwören,
wäscht er sie mit schwarzem Mokka munter.

(1910)