בננות - בלוגים / / שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁל יַלְדִּי הַגַּרְדּוֹם (מורגנשטרן, שיר מס' 51 בתרגומים)
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁל יַלְדִּי הַגַּרְדּוֹם (מורגנשטרן, שיר מס' 51 בתרגומים)

שִׁיר הָעֶרֶשׂ שֶׁל יַלְדִּי הַגַּרְדּוֹם

 

לֵךְ, יַלְדִּי, לִישֹׁן,

בָּרָקִיעַ, כִּבְנוּמֶרוֹן,

עוֹבְרִים שָׁם בְּנֵי הַצֹּאן.

שֶׂה עָשׂוּי אֵדֵי הַיָּם,

כָּמוֹךָ נִלְחַם  לִהְיוֹת קַיָּם.

לֵךְ יַלְדִּי לִישֹׁן. 

 

לֵךְ, יַלְדִּי, לִישֹׁן,

הַשֶּׁמֶשׁ אוֹכֶלֶת,

זוֹלֶלֶת אֶת הַצֹּאן.

לוֹחְכָתָהּ מִכְּחֹל שְׁמֵי שֶּׁלֶף,

תֶּאֱרַך לְשׁוֹנָהּ כְּשֶׁל כֶּלֶב,

לֵךְ יַלְדִּי לִישֹׁן. 

 

לֵךְ יַלְדִּי לִישֹׁן. 

כְּבָר שָׁבָה לַמִּכְלָאָה הַצֹּאן.

בָּא יָרֵחַ,  נוֹזֵף בַּחַרְסָה,

הִיא בּוֹרַחַת כְּתַ"ק  פַּרְסָה.

לֵךְ יַלְדִּי  לִישֹׁן.


 

הסברי מלות ותמונות:
זהו שיר ערש לילד. התמונה: השמים מכוסי העננים הלבנים, "ענני צאן" בלשונות המערב. (Bárányfelhȭk). השמש אוכלת את השיות-העננים, שמקורם אדי הים, "לוחכת", מלקקת אותם מהשדה הכחול השמימי. ( שלף – תמונת סוף שדה חיטה מצטרפת).
בא הירח ומכלה את השמש, הבורחת.
"כבנומרון" – ספירה. מקור המילה בלאטינית, Numeron. .  בעברית – בני מרון, ככתוב:
"בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. מאי כבני מרון? הכא תרגימו – כבני אמרנא, ר"ל אמר כמעלות בית מרון.   (ר"ה י"ח א').
חרסה= שמש.
פרסה – מידת מרחק, כ-400 ק"מ. ת"ק פרסה = 500 X 400 ק"מ.
 
Galgenkindes Wiegenlied

 

Schlaf, Kindlein, schlaf,
am Himmel steht ein Schaf;
das Schaf, das ist aus Wasserdampf
und kämpft wie du den Lebenskampf.
Schlaf, Kindlein, schlaf.

Schlaf, Kindlein, schlaf,
Die Sonne frißt das Schaf,
sie leckt es weg vom blauen Grund
mit langer Zunge wie ein Hund.
Schlaf, Kindlein, schlaf.
 
Schlaf, Kindlein, schlaf,
Nun ist es fort, das Schaf.
Es kommt der Mond und schilt sein Weib;
die läuft ihm weg, das Schaf im Leib.
Schlaf, Kindlein, schlaf. 

 

2 תגובות

  1. אתה וירטואוז משה, בשליטה שלך במקורות.
    נו, הייתי רוצה לראות ילד הולך לישון אחרי השיר הזה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן